רע"פ 2376-05-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים א' ביתן, א' חזק ו-ג' דניאל) ב-עפ"ג 14592-09-24 מיום 19.3.2025, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום באשקלון (השופט צ' פורר) ב-ת"פ 53684-02-22 מיום 3.7.2024.

2. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המבקש נסע ברכבת ישראל ביום 17.8.2021. במהלך הנסיעה, המבקש התיישב מול המתלוננת, הכניס את ידו למכנסיו והחל לגעת באיבר מינו - כשרוכסן מכנסיו פתוח. לאחר שהמתלוננת קמה ממושבה, המבקש התיישב מול אישה אחרת, וביצע מעשים אלו בשנית. בגין האמור, יוחסה למבקש עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3. המבקש הורשע בעבירה שיוחסה לו על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בהתאם להסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגין האמור, בית משפט השלום גזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר מותנה, לצד ענישה נלווית. המשיבה ערערה על עונש זה לפני בית המשפט המחוזי. בהליך הערעור, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יוטל על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצה במסגרת עבודות שירות - רק אם המבקש יימצא מתאים לכך. משלא נמצא מקום השמה לביצוע עבודות השירות, בית המשפט המחוזי גזר על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית - בהתאם להסכמת הצדדים.

4. בבקשה שלפניי, המבקש טוען כי מקרים דומים לעניינו, וחמורים יותר, הסתיימו בהסדר מותנה. ביחס לעונשו נטען, בין היתר, כי אין לקבל את עמדת הממונה על עבודות השירות בדבר אי-מציאת מקום השמה לביצוע עבודות שירות, שכן קיימות חלופות רלוונטיות. עוד טוען המבקש, כי העונש שבית המשפט המחוזי גזר עליו אינו עולה בקנה אחד עם העונש שעליו הסכימו הצדדים - הכולל את ריצוי עונש המאסר במסגרת של עבודות שירות.

5. דין הבקשה להידחות. טענת המבקש באשר לשימוש האפשרי בהסדר מותנה, נטועה כולה בדל"ת אמותיו הפרטניות ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 62576-02-25 דדון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (3.3.2025)). מכל מקום, הרי שבעניינו של המבקש נחתם הסדר טיעון, במסגרתו הלה הודה בעובדות כתב האישום המתוקן - ובהתאמה הורשע בביצוע העבירה שיוחסה לו. יודגש לעניין זה, כי המבקש היה מיוצג בשלב בו נחתם עמו הסדר טיעון, ובבקשה שלפניי לא הועלתה כל טענת פגם בייצוג. מכאן, מובן כי אין בטענה זו של המבקש כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

6. בטענת המבקש ביחס לעבודות השירות אין ממש. תחילה יוער, כי אין למבקש זכות קנויה לריצוי עונש המאסר שהוטל עליו במסגרת של עבודות שירות (רע"פ 66780-01-25 ירדן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (2.2.2025)). מעבר לכך, ההיתכנות לריצוי עונש המאסר במסגרת של עבודות שירות נבחנה כראוי, ולא פעם אחת, ומשלא נמצא מקום - בדין נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בעניין זה ראוי לציין, כי הניסיון למציאת מקום השמה עבור המבקש לא הסתכם רק בבחינת הממונה "המקיפה והמוקפדת", אלא גם בכך שניתנה למבקש הזדמנות להציע מקום כאמור - ואילו האחרון לא צלח בכך.

נוסף על כך, ביום 14.5.2025 הוריתי אף אני לממונה על עבודות השירות "לשוב ולהדרש לבחינת מציאת מקום לביצוע עבודות השירות". בעקבות כך, השיב הממונה כי לא נמצא מקום כאמור, וכי "אין מקום העסקה המוכן לקבל עברייני מין בעלי מסוכנות בינונית-גבוהה". בנסיבות אלו, אין מנוס מריצוי עונשו של המבקש מאחורי סורג ובריח.

7. מפרוטוקול הדיון מיום 19.2.2025, ניתן ללמוד כי בא-כוח המבקש ציין: "אני מודע לכך שקיימת הסכמה בין הצדדים שאם המשיב ימצא בלתי כשיר דינו ייגזר ל-6 חודשי מאסר בפועל" (ההדגשות הוספו - י' א'). אף בהקשר זה ראוי להדגיש, כי המבקש היה מיוצג עת הסכימו הצדדים על האפשרות בדבר ריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח, ועל משך תקופת המאסר שנגזר עליו. נוכח כל האמור, הרי שהעונש שנגזר על המבקש - מקיים את הסכמתושלו; ומכל מקום, בהתייחס לחומרה הגלומה בעבירות מין המתבצעות בזולת בלא הסכמתו, עונשו אינו מחמיר עמו באופן המצדיק התערבות בו במסגרת "גלגול שלישי" (רע"פ 63474-04-25 צרפתי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (30.4.2025)).

8. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ה (04 יוני 2025).