ברע"פ 1182-10-25

לפניי בקשת רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט א' חזק) בעמ"ת 60845-09-25 מיום 30.09.2025. בגדרה, נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כבוד השופט ש' אבו מדיעם) במ"ת 5623-09-25 מיום 21.09.2025, שהורה על מעצר המבקש עד החלטה אחרת, על קבלת תסקיר שירות מבחן בענייננו וקבע דיון המשך בשאלת מעצרו עד תום ההליכים ליום 23.10.2025.

בבקשה שלפניי נטען כי עניינו של המבקש מעלה 'סוגיה משפטית עקרונית' - האם המתנה ארוכה לקבלת תסקיר מהווה 'טעם חריג' המצדיק שחרור לחלופה. כן נטען לחולשת הראיות העומדות לנגד המבקש, כאשר בתוך כך נטען כי בית משפט לא נתן דעתו לעובדה שהוגשה בקשה לביטול פסק דין קודם מרשיע. עוד הוטעם, כי המבקש בעל רקע נפשי מורכב. בפן האופרטיבי התבקש להורות על שחרורו של המבקש או לחלופין להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות נוכח אמת המידה המחמירה החלה בבקשות כגון דא. כידוע, בית משפט זה לא נוהג להתערב ב'גלגול שלישי' בהחלטות הנוגעות לענייני מעצרים, אלא אם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, או בהינתן נסיבות חריגות ומיוחדות (ראו: ברע"פ 9442-04-25 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (04.04.2025)). טענותיו של המבקש נוגעות לעניינו הפרטי גרידא, ואינן מעוררות שאלה משפטית רחבת היקף; גם עיוות דין - לא מצאתי בנסיבות המתוארות.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ו (03 אוקטובר 2025).