רעפ 10212-01-26 – מרדכי כהן נ' מדינת ישראל
רע"פ 10212-01-26
|
|
||
|
לפני: |
כבוד השופט אלכס שטיין
|
|
|
המבקש: |
מרדכי כהן |
|
|
נגד
|
||
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
|
|
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' סטולר) שניתן ביום 15.12.2025 בעפ"ת 37008-06-25
|
|
|
|
|
|
|
בשם המבקש: |
בעצמו
|
|
|
החלטה
|
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' סטולר) אשר ניתן ביום 15.12.2025 בעפ"ת 37008-06-25, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (השופט ע' שניר) אשר ניתן ביום 4.5.2025 בת"ד 803-09-23, במסגרתו הורשע המבקש - על יסוד הודאתו אשר נמסרה במסגרת הסדר טיעון - בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); נהיגה במהירות בלתי סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות; נהיגה בחוסר זהירות, עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות; התנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות; וכן אי מילוי הגבלה ברישיון הנהיגה, עבירה לפי סעיף 8 לתקנות.
2. בגין האמור, נגזר על המבקש קנס בסך של 500 ש"ח; פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 ימים; וכן פסילה על-תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים, וזאת למשך שנתיים, לבל יעבור המבקש על אחת העבירות בהן הורשע, או יעבור על עבירות אחרות המנויות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
3. בבקשה שלפניי, טוען המבקש, בין יתר טענותיו, כי כל הגורמים הרלבנטיים להרשעתו, לרבות עורך דינו, פעלו יחד על מנת להפלילו על לא עוול בכפו בעבירות האמורות; כי לא ניתנה לו הזדמנות מספקת להציג את הגנתו; וכי המסד העובדתי עליו התבססה הרשעתו שקרי ומסולף.
4. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
5. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (ראו: רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (ראו: רע"פ 4155/23 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.6.2023)). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו, מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מקרים חריגים כאמור.
6. טענתו של המבקש ל"קנוניה" נגדו מצד מערכת החוק נעדרת כל בסיס, ודי בכך כדי לדחות אותה על הסף. יתר טענותיו של המבקש, אשר ממוקדות כל-כולן בעניינו הפרטני, אינן מעוררות סוגיה מהותית כלשהי ומופנות בעיקרן כלפי ממצאי עובדה ומהימנות - אשר אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן, קל וחומר "בגלגול שלישי" (ראו: רע"פ 31293-12-25 סלוטה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (11.12.2025)); ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בממצאי עובדה שנבעו מהודאת בעל דין במסגרת הסדר טיעון שאושר על-ידי בית משפט. בנסיבות אלו, לא מצאתי כל הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
7. הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו (07 ינואר 2026).
|
|
|
|




