1

בפניי בקשת היועץ המשפטי לממשלה למחיקת קובלנה פלילית פרטית על הסף.

2

1.         כמפורט בכתב הקובלנה, הקובל מס' 1, מר אברהם חביב אנקורי, הנו יו"ר ועד הכבאים הארצי, והקובל מס' 2, מר יוסף אנקורי, הנו אביו. ביום 5.8.20 הגישו הקובלים קובלנה כנגד הנקבלים - מר דדי שמחי, נציב כבאות ארצי, וכנגד מר יחזקאל לוי, מפקח מחוז חיפה בנציבות הכבאות הארצית, בעילות של פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הקובלנה הועברה, בהתאם להחלטתי, לעיון פרקליטות המחוז, ונקבע מועד להקראה.

2.         ביום 11.8.20 הוגשה בקשת הנקבלים, באמצעות המשנה לפרקליט המדינה, למחיקת הקובלנה על הסף, מן הנימוק שלא ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשתה, בהתאם לנדרש בסעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982. בבקשה נטען כי המעשים המיוחסים לנקבלים בוצעו, על פי הנטען בכתב הקובלנה, במסגרת תפקידם כמנהלים ומפקדים בכירים בשירותי הכבאות וההצלה, וכי קיים קשר ישיר בין הסכסוך המתואר בקובלנה לבין יחסי העובד והמעביד הקיימים בין הקובל 1 ובין הנקבלים. משכך,בהיעדר אישור כנדרש, התבקשה מחיקתה של הקובלנה על הסף.

3.         בתגובתם לבקשה, טענו הקובלים כי הקובלנה מייחסת לנקבלים מעשים שאינם שייכים למילוי תפקידם, וכאלה החורגים מתפקידם, ואשר מהווים על-פי הנטען, לשון הרע ביחס לקובלים ופגיעה בפרטיותם, ולפיכך טענו הקובלים כי לא נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת הקובלנה. הקובלים ביקשו שלא למחוק הקובלנה.

4.         בתגובה נוספת שהוגשה על-ידי פרקליטות המחוז, צוין, כי לאחר הגשת הבקשה למחיקת הקובלנה פנה ב"כ הקובלים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לאשר הקובלנה בדיעבד, וכי הבקשה נדחתה בהחלטת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מיום 25.8.20.

5.         לאחר עיון בכתב הקובלנה, בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש להורות על מחיקת הקובלנה.

סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] קובע:

"לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

(להלן: "סעיף 69")

תכליתו של סעיף 69 הנה להגן על עובדי מדינה מפני אישום פלילי במסלול של קובלנה פרטית בגין פועלם המקצועי בגדר תפקידם, וזאת במטרה להבטיח את קיומו של שרות ציבורי יעיל ומתפקד חופשי מהטרדות ורדיפות, וראו לעניין זה את המפורט בהנחית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3021, קובלנות פליליות על עובדי המדינה (להלן: "ההנחיה").

3

בהנחיה הותוו כלים לשיקול דעתו של היועמ"ש, בין היתר לגבי בחינת המעשה הרלוונטי, אם בוצע "תוך מילוי תפקידו" של עובד המדינה אם לוא, ונקבע כי יש לאתר קשר בין התפקיד לבין המעשה, לשם גיבוש עמדת היועמ"ש. צויין כי במקרים בהם ימצא היועמ"ש שהמעשה המיוחס לעובד המדינה נעשה שלא בזיקה לתפקידו, יהיה דינו של עובד המדינה כדין כל אדם.

6.         ברע"פ 11011/02 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.6.04), קבע בית-המשפט העליון לגבי הדרישה לאישור יועמ"ש כדלקמן:

"תכליתה של ההוראה היא להבטיח את קיומו של שירות ציבורי הגון ויעיל ולאפשר לעובדי הציבור למלא את תפקדיהם על-פי מיטב יכולתם ללא חשש מפני קובלנות פליליות העשויות להיות מוגשות נגדם באופן תדיר. ראו: בג"ץ 334/77 גולן נ' היועץ המשפטי לממשלה [1], בעמ' 264; בג". 1011/89 אור-נר נ' היועץ המשפטי לממשלה [2], בעמ' 242 והשוו ע"א 6356/99 חטר-ישי נ' ארבל [3], בעמ' 264- 265. ההוראה אינה באה להגן על האינטרס האישי של עובד הציבור, ולפיכך בנסיבות שבהן אין מתקיימת זיקה בין המעשה לבין תפקידו של העובדה, אין כל התערבות בזכות הקובל. בדומה, אף ההגנה הניתנת למעשים במסגרת מילוי התפקיד אינה מוחלטת. העובד אינו נהנה מחסינות. זכות הקובלנה אינה נשללת כליל, אלא אך מוכר הצורך בתוספת ביקורת עליה, שתמנע את ניצולה לרעה."

7.         בעניין נמרודי הובהר כי כל קובלנה המוגשת נגד עובד מדינה מחייבת אישור יועמ"ש, ומדובר בתנאי סף שבלתו אין. משמעותה של קביעה זו הנה כי לבית המשפט אין כלל סמכות לטפל בקובלנה פלילית אשר הוגשה נגד עובד מדינה ללא אישור היועמ"ש, או בניגוד לעמדת יועמ"ש המתנגדת להגשת הקובלנה. עמדת היועמ"ש ניתנת לתקיפה בבג"צ, והסמכות לבחון את סבירות עמדת היועמ"ש, נתונה לבג"צ, ולא לבית המשפט אליו הוגשה הקובלנה.

4

8.         בתי-המשפט קיבלו בקשות דומות, למחיקת קובלנה על הסף, מקום שבו הוכח לפניהם כי לא ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת הקובלנה, כנגד עובד המדינה, ובהתקיים מחלוקת האם המעשים בוצעו במסגרת תפקידו, אם לאו (עפ"א (י-ם) 17/08 המטה למען ארץ ישראל נ' אריקה מזרחי (18.12.08); ק"פ (חי') 1897-01-20 יונה יהב נ' גלי גרינברג סגל (24.6.20)).

9.         בענייננו, כתב הקובלנה הוגש ללא אישור יועמ"ש, ובהמשך סירב היועמ"ש לאשר את הגשתו בדיעבד. היועמ"ש אף הגיש בקשה מנומקת, בשם הקובלים, למחיקת הקובלנה. משכך, בית משפט זה אינו מוסמך לנהל בפניו את הליך הקובלנה, בהיעדר תנאי הסף שבסעיף 69, ויש להורות על מחיקת הקובלנה.

10.       מעבר לנדרש, וכהתייחסות עניינית, אבהיר כי מעיון בכתב הקובלנה, עולה בבירור כי מדובר בקובלנה שנולדה על רקע תיפקודם של הנקבלים כעובדי מדינה, וכי גם עניינית, ולא באופן טכני נורמטיבי בלבד, חוסים הנקבלים תחת ההגנה שמוענקת לעובדי הציבור בסעיף 69. עולה מכתב הקובלנה כי קיים סכסוך מתמשך בין ועד העובדים בנציבות הכבאות ובראשו הקובל 1, ובין הנהלת הנציבות, ובראשה הנקבל 1. הסכסוך נעוץ בפעילותו של הקובל 1 כיו"ר ועד עובדי הארגון, ובפעילותו של הנקבל 1 בניהול הארגון. בכתב הקובלנה טוענים הקובלים כי הנקבלים ביצעו שורה של פעולות הפוגעות בפרטיותם של הקובלים, ומהוות לשון הרע כלפיהם, וזאת, על פי הנטען, תוך ניצול מעמדם, כוח משרתם וגישתם למידע פרטי של הקובלים, ועל מנת לפגוע במשרתו של הקובל 1. עוד נטען כי הנקבלים חברו יחדיו במטרה להביא להדחת הקובל 1 מתפקידו כיו"ר ועד עובדי הארגון, אותו הוא ממלא בשמונה השנים האחרונות.

בכתב הקובלנה נטען כי הנקבלים יזמו פרסומים בתקשורת, אשר מטרתם להכפיש את שמו של הקובל 1, תוך מסירת מסמכים מתוך תיקו האישי לגורמי תקשורת, ובתוך כך אף פגעו בקובל 2, הוא כאמור אביו של הקובל 1, ובבני משפחה נוספים של השניים, פרסומים שחלקם הובילו לזימונו של הקובל לחקירה משמעתית בנציבות שירות המדינה.

בנוסף צוינו בכתב הקובלנה כי הנקבלים פנו לגורמים שונים כמבקר הפנים של נציבות הכבאות וחשב השכר של תחנת הכיבוי בחיפה, תוך מסירת מידע כוזב למען פגיעה בקובל 1, ויוחסו לנקבל 1 דברים שנאמרו במסגרת ישיבה של הסגל הבכיר של נציבות הכבאות, אשר לפי הנטען פגעו בשמו הטוב של הקובל 1. הדברים שהובאו עד כה מבהירים כי מדובר בתיאור מהלכים שנעשו, על פי הנטען, על ידי הנקבלים, כעובדי מדינה, במסגרת תפקידם.

5

11.       כאמור, גם אילו נמצא ספק בשאלת הזיקה של המתואר בקובלנה לבין תפקידם של הנקבלים בשרות הציבורי, ספק שלא קיים לדידי, הרי שהיה על הקובלים לפנות ולקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת הקובלנה, בטרם הגשתה. הפנייה בדיעבד ליועמ"ש סורבה. בנתונים אלה, דין הקובלנה מחיקה.

12.       לאור המפורט לעיל, אני מורה על מחיקת כתב הקובלנה ועל סגירת התיק.

בהיעדר בקשה מפורשת מצד הנקבלים או היועמ"ש - מצאתי להימנע מצו להוצאות.

            הדיון הקבוע בתיק ליום 25.10.20 מבוטל.

להמציא ההחלטה לצדדים.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לפרקליטות המחוז.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.