1

בפניי בקשת הנאשמים להמצאת חומר ראיות.

רקע

1.      ביום 05/11/2017 הוגשה קובלנה פלילית מטעם הקובלת כנגד שני נאשמים לעיל.

2.      בקובלנה פורטו שני אירועים בגינם הוגשה הקובלנה; האחד, פרסום מכתב ביום 03/09/2017 שכותרתו: "תפירת מכרז לחכ"א ועין נטפים מס מ/17/2017" (להלן: "אישום ראשון") והשני, פרסום מכתב ביום 01/10/2017 שכותרתו: "התייחסות לאמירותייך החוצפניות" (להלן: "אישום שני").

3.      המכתבים המפורטים, נושא הקובלנה, מוענו לבעלי תפקידים בכירים מטעם הקובלת וכותבו גם בתפוצה רחבה אל בעלי תפקידים שונים בעיריית אילת וגורמים נוספים אחרים.

4.      הנאשמים הואשמו בביצוע 2 עבירות לשון הרע, לפי סעיפים 1, 2 ו-6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

5.      ביום 27/03/2019 תיק זה נותב לטיפול מותב זה.

2

סדר כרונולוגי בניהול התיק

6.      ביום 25/11/2017 קבע כב' השופט אורינוב, כי בהיעדר תגובת פרקליט המחוז, הקובלנה תנוהל על ידי הקובלת. בנוסף לכך, הוגשה ביום 04/12/2017 תגובת פרקליט המחוז מיום 14/11/2017- לפיה אכן לא תנוהל הקובלנה על ידי אחד מפרקליטיה.

7.      ביום 18/11/2017 הוגשו שתי בקשות- האחת, בקשה למתן צו לגילוי מסמכים והשנייה, בקשה דחופה לקביעת מועד דיון.

8.      דיון ראשון התקיים ביום 14/03/2018 בפני כב' סגן הנשיאה, השופט לוי (להלן: "דיון ראשון"); בדיון זה הועלו טיעונים שונים וביניהם נושא המצאת הראיות טרם דיון הקראה. ב"כ הנאשמת 1 טען כי מעוניינים הם לקיים את ההקראה ולסיים את התיק במהרה אך אין הוא יוכל ליתן ייצוג ראוי והולם מבלי שכל חומר הראיות יהא מונח בפניו (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 6-9). ב"כ הנאשם 2 טען כי יש להבחין בין חומר חקירה לבין חומר הראיות, אותם מבקשים הנאשמים (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 27-28). לטענת ב"כ המאשימה מדובר בסה"כ בתרי עשר מכתבים שבאי הכוח יוכלו לעיין בהם (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 23).

9.      ביום 21/03/2018 הגישה הקובלת מסמכים המהווים חומר הראיות, לטענתה. ברם, לטענת הנאשמים אין במסמכים אלה דיי בכדי להוות חומר הראיות הנדרש להם.

10.  ביום 22/10/2018 קבע בית המשפט כי הקובלת תעמיד לעיון הנאשמים מסמכים ספציפיים.

11.  דיון שני התקיים ביום 06/03/2019 בפני כב' סגן הנשיאה, השופט לוי (להלן: "דיון שני"); בדיון זה הועלו שוב טיעונים לעניין המצאת המסמכים שטרם נמסרו לעיון ב"כ הנאשמים. ב"כ המאשימה טען כי המסמכים הרלוונטיים נמסרו ביום 30/01/2019 (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 2). ב"כ הנאשם 2 טען לפערים במסמכים וליקויים בעבודות תשתית נושא המכתבים, כמפורט בקובלנה דנא (עמוד 11 לפרוטוקול). בהמשך הדיון טען ב"כ המאשימה כי חלק מהטיעונים אינם רלוונטיים ולגבי המסמכים הרלוונטיים הצהיר לפרוטוקול כי אין הם מצויים בידי הקובלת (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 4-7).

12.  באותו היום, ניתנה החלטה (בפתקית) לפיה על הקובלת לפנות למשרד התחבורה בשאילתה לעניין האישורים.

13.  ביום 03/04/2019 נמסרה עמדת משרד התחבורה מיום 28/03/2019 לפיה המסמכים המבוקשים על ידי הנאשמים אינם מצויים בידי משרד התחבורה.

14.  ביום 15/04/2019 הגישו הנאשמים "בקשה לעיון מחדש בהחלטה". בגוף הבקשה כיוונו הם לגילוי המסמכים, שוב.

15.  כעת, משנגלה לעיני הנאשמים בכתובים כי אין המסמכים המבוקשים נמצאים בידי הקובלת ומשרד התחבורה- הנטל לאיתורם רובץ לפתחם.

3

מסגרת נורמטיבית ופסיקתית

16.  המחוקק קבע מתווה להסדרת דרך הגשה והתנהלות בהליך של קובלנה פלילית- סעיפים 68-73 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ"), כאשר סעיף 70 לחסד"פ קובע מפורשות כי כל הוראות החסד"פ יחולו על קובלנה "בשינויים לפי הענין".

17.  סעיף 79 לחסד"פ קובע סייג להגשת ראיות מטעם הקובל, דבר שמותנה בהמצאה מוקדמת לנקבל.

18.  סעיף 74 לחסד"פ דן בגילוי חומרי חקירה, לפיו הנאשם יכול לעיין בכל חומר חקירה הנוגע לאישום.

19.  ברם, יחסי הגומלין בין שני הסעיפים לעיל גורם ל"חוסר-נוחות" ביחס להמצאת מסמכים שונים, לעניין הגדרת חומר חקירה או חומר ראיות רלוונטי בענייננו אנו (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר ואח', 2014).

20.  הפסיקה פירשה את המונח "חומר חקירה" באופן רחב, כך שהוא מתפרס על כל החומרים הנוגעים לפריפריה של האישום, ובלבד שיש לו זיקה ישירה או עקיפה לאישום (בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל, 2009); כאשר המבחן הנוהג הינו- רלוונטיות החומר המבוקש ופוטנציאל ההגנה הטמון בו (בש"פ 3099/88 אברהמי נ' מדינת ישראל, 2008).

21.  לכן, זכות הגילוי והעיון נתפסת כחלק מזכות היסוד של הנאשם לפרוס את הגנתו בפני בית המשפט (ע"פ 4765/98 נדאל אבו סעדה נ' מדינת ישראל, 1999); באמצעות גילוי זה מתאפשר לנאשם לבחון את הראיות שבכוונת התביעה (ובמקרה זה הקובלת) להסתמך עליהן ולהכין את הגנתו בהתאם (בג"ץ 5207/04 אפל נ' היועץ המשפטי לממשלה, 2010).

22.  טעם נוסף לחובת הגילוי הוא זכותו של הנאשם למשפט הוגן (בש"פ 9322/99 מסראווה נ' מדינת ישראל, 2000).

23.  הגשת כתב אישום ובענייננו קובלנה פלילית, פוגעת ללא ספק בשמו הטוב וכבודו של הנאשם. כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) הקובע כי כל אדם זכאי להגנה, תפקידו של בית המשפט להבטיח שוויון דיוני והוגנות, ללא יתרון של צד אחד על משנהו.

24.  כאשר המדינה מעמידה לדין היא נעדרת אינטרסים פרטיים, מעבר לאינטרס הכללי של המלחמה בפשע ומיגור תופעת העבריינות כך שהעמדה לדין היא נקיטת עמדה ציבורית של המדינה כמלול נגד הפרט והיא פרי חקירה, בדיקה ושקלול נתונים. לעומת זאת, קובלנה פלילית, מונעת כולה מאינטרסים פרטיים והנושאים הנדונים בהם, כמו זה שמונח לפניי, מעלה סכסוך על רקע הנוגע לאינטרס האישי של הקובלת במסגרתו אוחזת היא בכלי הקובלנה.

25.  בדיון הראשון, ב"כ המאשימה המלומד הפנה להלכת שוברט (בש"פ 3503/91 אבי שוברט נ' שאול צפריר, 1992). בית המשפט העליון קרא לערכאות הדיוניות לנהוג בקפדנות יתרה בהליך של קובלנה פלילית, הואיל והיא לא עברה את מבחן הסף של רשויות החקירה והתביעה.

4

26.  כפועל יוצא, על בית המשפט לתת את הדעת לחשש, שמא הקובלנה מוגשת מתוך מניע פסול ולבחון את הדברים היטב (בעניין זה ראו הלכת שוברט, עמוד 149, סעיף 11).

27.  כתוצאה מכך, על בית המשפט החובה לפעול ולהפעיל את כל האמצעים הדרושים, על מנת לאפשר קיומו של הליך הוגן ולהבטיח גילוי מסמכים מלא של כל החומר הראייתי בפני הנאשמים, כדי שאלה יוכלו להכין הגנתם כנדרש.

הכרעה

28.  מכל האמור לעיל ולמען הסדר הטוב, יפעלו הצדדים כדלקמן:

א)    הקובלת תעביר רשימה מסודרת של כל המסמכים עליהם הם מבקשת להסתמך בהליך זה ותצרפם- עד יום 05/05/2019.

ראיה שלא תוצג לעיונם של הנאשמים עד מועד זה- לא תורשה הקובלת להסתמך עליה בהליך דנן.

עדויות שבדעת הקובלת להסתמך עליהן, ייערכו בתצהיר מאומת כדין ואף הן תועברנה באותו מועד לעיונם של הנאשמים. תצהירים שלא יוגשו, עד מועד זה- לא תורשה הקובלת להגישם בהמשך ההליך.

ב)      הנאשמים יגישו טבלה שתפרט את המסמכים אותם הם מבקשים לקבל מהקובלת בעצמה, שהם לא המסמכים שכבר הומצאו להם עד כה או שנמסרה לגביהם התייחסות עד כה והם לא קשורים לכביש 90 או לנושאים חיצוניים לקובלנה אלא בקשר ישיר לה ולתוכן המכתבים בגינם הוגשה הקובלנה- וזאת לא יאוחר מיום 19/05/2019.

ג)       הנאשמים יגישו פסיקתאות לחתימה, בהן יפורטו המסמכים הספציפיים אותם מבקשים לקבל מגורמים רלוונטיים שונים, שהם לא הקובלת או משרד הרישוי- עד יום 19/05/2019.

29.  בית המשפט מתרה בבאי כח הצדדים להתנהל בקולגיאליות ולסייע האחד למשנהו, בקבלת מסמכים רלוונטיים, על מנת שסאגה זו תבוא לסיומה.

למען הסר ספק, כל צד המבקש מסמכים כלשהם, יישא בעלות הפקתם והוצאתם.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון להשית על מי מהצדדים הוצאות, כרגע.

בדיון הקבוע ליום 14/07/2019 בשעה 12:30, תתקיים ההקראה.

הנאשמים יהיו ערוכים למתן מענה מפורט באותו המועד.

תז"פ 06/05/2019, 20/05/2019.

5

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.