1

בהחלטתי מיום 2.6.19 הוריתי, בהתאם להוראת סעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי, על הפסקת הדיון בקובלנה למשך 45 יום, על מנת שהקובל ימנה לעצמו עורך דין שייצג אותו בהליך זה.

כזכור, הקובל הגיש קובלנה פלילית נגד הנאשמת, בגין עבירה של איסור לשון הרע. על פי הנטען בכתב הקובלנה הנאשמת השמיצה את הנאשם בפני שני חברים שלו, במטרה לפגוע בפרנסתו, וכן במוניטין המקצועי והאישי שלו. השקר הנטען נעוץ באמירה המיוחסת לנאשמת, לפיה הקובל מכר ופרסם תרגום לספר (בעוד שהקובל טוען בכתב הקובלנה כי תרגם את הספר מעברית לאנגלית, ולא ביצע כל פעולת מכירה).

החלטתי מיום 2.6.19 ניתנה לאחר ששמעתי את הקובל, עיינתי בכתבי הטענות, והתרשמתי כי הקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את עניינו בבית המשפט, וזאת על אף הצהרתו בדיון כי באפשרותו לעשות כן.

להשלמת התמונה אציין כי זו הייתה גם התרשמותי בהליך קובלנה נוסף שהגיש הקובל נגד הנאשמת ו- 4 נוספים [ק"פ 8194-01-19; ר' החלטתי מיום 31.3.19, אשר המשכה בהחלטה מיום 9.6.19 בדבר מחיקת הליך הקובלנה].

2

בהליך הקובלנה שבפני, ועל אף החלטתי מיום 2.6.19 - הקובל לא מינה לעצמו עורך דין. תחת זאת הגיש ביום 21.7.19 הודעת עדכון לגבי ייצוג משפטי. בהודעה זו ציין הקובל כי אין באפשרותו לקבל ייצוג משפטי. הקובל שב וטען כי צבר 50 שנות ניסיון של הופעות בפני ערכאות שונות. עוד נטען, כי בית משפט זה משתמש בסעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי כ"תירוץ" על מנת לבטל את ההליך, וכי המסקנה המתחייבת היא כי מותב זה אינו מסוגל לנהל תיקים בהם הקובל מופיע באופן אישי, וה"אשמה" בכך נעוצה במותב זה ולא בקובל. הקובל המשיך וטען כי התנהלות בית משפט זה אינה ראויה ובגדר "התעללות בתהליך".

עיון בהודעת העדכון שהוגשה מטעם הקובל - רק מחזק את התרשמותי, כי לא ניתן לנהל את הדיון בקובלנה מבלי שהקובל יסתייע בייצוג משפטי. אמנם, הקובל סבור כי מדובר ב"התעללות", ומשוכנע בדבר יכולתו לנהל את הקובלנה. יחד עם זאת יש להדגיש - לא הרי ניהול תובענה בבית משפט לתביעות קטנות כהרי ניהול הליך פלילי "בנעלי המאשימה". מעבר לכך, ובכל הנוגע ליכולתו הנטענת של הקובל לנהל הליכים בערכאות אחרות - אין לי אלא להפנות להחלטת כב' השופט י' גולדברג מיום 20.3.17 במסגרת ת"א (שלום-חדרה) 555570-06-14 שרתוק נ' מועד (תק-של 2017(1) 99881). נראה כי האמור בסעיף 5 להחלטת כב' השופט י' גולדברג מדבר בעד עצמו, ומצטרף להתרשמותי-שלי ממידת יכולתו של הנאשם לנהל הליך משפטי סדור, ברור ויעיל.

כפי שציינתי גם בהליך הקובלנה האחר בו פתח הקובל (ק"פ 8194-01-19] - הזכות להליך הוגן אינה רק זכות הנתונה לקובל. היא נתונה, בראש ובראשונה, גם לנאשמים, ולנאשמת בכלל זה. זכות זו כוללת, בין היתר, את החובה המוטלת על בית המשפט לדאוג לניהול יעיל של ההליך, ותוך הקפדה על הזכויות הנתונות לנאשמים על פי דין. נראה כי בהעדר ייצוג משפטי לקובל, לא ניתן יהיה להבטיח ניהול הוגן ויעיל של ההליך שבפני (וזאת אף מבלי שאביע עמדה - אף לא לכאורית - לגוף הטענות העולות מכתב הקובלנה כלפי הנאשמת).

לקובל ניתנה כאמור ארכה בת 45 יום על מנת להסדיר את ייצוגו. הוא לא עשה כן, ואף נראה כי אין בכוונתו לעשות כן. על פי הוראת סעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט, בנסיבות אלו, לראות את הקובל כאילו לא התייצב לדיון, ויחולו הוראות סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי.

משכך, ונוכח העובדה שטרם ניתנה תשובת הנאשמת לקובלנה, אני מורה על ביטול הקובלנה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ט, 25 יולי 2019, בהעדר הצדדים.