1

בפניי בקשה לביטול קובלנה פלילית שעניינה לשון הרע, בשל טענות מקדמיות כמפורט להלן:

1.     העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה (סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982) (להלן - החסד"פ):

לטענת המבקש, יסודותיה העובדתיים והנפשיים של הוראת סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע) אינם מתקיימים במקרה זה. משכך, העובדות המתוארות בקובלנה אינן מגלות עבירה. בתוך כך הקובל לא ציין כי הפרסומים נעשו "בכוונה לפגוע" ובנוסף כי הפרסום נעשה כלפי "שניים או יותר זולת הנפגע".

2.     פגם או פסול בכתב האישום (סעיף 149(3) לחסד"פ):

2

לטענת המבקש, הקובלנה אינה מציינת את הוראת החיקוק הנכונה מכוחה מואשם המבקש, ובנוסף פרק העובדות אינו מגלה את יסודות העבירה. עוד טען המבקש כי הטענות הכלליות בסוף הקובלנה אינן רלבנטיות. לטענת המבקש בין הצדדים קיימת התדיינות עניפה שבאה לידי ביטוי בהליכים משפטיים שונים. מדובר בסכסוך אישי בין הצדדים, שאין בו עניין ציבורי. משכך תוכן הקובלנה נושא אופי אזרחי ולא פלילי ועל כן לא היה מקום להגשתה.

3.     הגנה מן הצדק, שיהוי ורדיפת המבקש על ידי הקובל (סעיף 149(10) לחסד"פ):

לטענת המבקש הוגשה הקובלנה בשיהוי ניכר, שיש בו לפגוע ביכולתו של המבקש להתגונן. הגשת הקובלנה עצמה נעשתה כחלק מהתעמרות במבקש, תוך שימוש לרעה בהליך הפלילי.

4.     אי מסירת "חומר החקירה" בתיק:

לטענת המבקש, בא כוחו פנה אל הקובל בבקשה לקבל את חומר החקירה הנוגע לקובלנה, אולם עד למועד זה טרם קיבל את מבוקשו. היעדר רשימת חומר החקירה פוגע ביכולתו של המבקש להתגונן מפני המיוחס לו ואין לו אפשרות להשיב לקובלנה.

5.     התנהלות כללית של ב"כ הקובל:

ב"כ הקובל שלח מכתב התראה למבקש, בו התריע על כוונתו להגיש נגדו קובלנה פלילית ואיפשר לו להשמיע טענותיו בעניין בתוך 30 ימים. אלא, שהוא לא המתין את מלוא התקופה שהוא עצמו קבע והגיש את הקובלנה הפלילית נגד המבקש מבלי להמתין לתגובתו.

בדיון שהתקיים ביום 6.12.2016, ביקש ב"כ הקובל להורות על הרחקתו של המבקש באופן זמני מהעמותה. בכך יש להראות התעמרות במבקש, וזאת תוך עשיית שימוש לרעה בהליך הפלילי.

הקובלנה מנוהלת באופן טורדני ובלתי ראוי ובהתאם להוראת סעיף 73 לחסד"פ, יש להורות על הפסקת הדיון בה.

תגובת הקובל

בתגובתו לטענות המקדמיות טען הקובל כי הקובלנה מדברת בעד עצמה. מעשיו של המבקש מגלים ביצוע עבירה ברורה, תוך ניצול תפקידו הציבורי, בכוונה לפגוע בקובל.

3

בהתייחסו לטענה בדבר פגם או פסול בכתב האישום טען הקובל כי הקובלנה הוגשה בהתאם לסעיף 8 לחוק איסור לשון הרע הקובע כי ניתן להגיש קובלנה בגין עבירה של לשון הרע ועל כן אין ממש בטענת המבקש.

בהתייחס לטענת השיהוי, טען הקובל כי מעשיו של המבקש בוצעו שוב ושוב גם בעת האחרונה.

הקובל טען עוד כי המבקש קיבל זכות עיון מלאה בחומר הראיות ולמעשה כולו מצוי בחזקתו. בהקשר זה הוסיף כי ככל שיש למבקש טענות כי לא קיבל חומר חקירה, עליו לפעול בהליך הראוי לכך ולא בדרך של טענה מקדמית.

המבקש סירב לקבל את מכתב ההתראה שנשלח למעונו ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו בלבד. עוד הוסיף כי המכתב נשלח "לפנים משורת הדין" ומשסירב המבקש לקבלו, לא היה עוד מקום לנהוג בו באופן זה.

קראתי את הבקשה, את התגובה לה ואת התשובה לתגובה ואני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש קובלנה בשל עבירה של לשון הרע. בשלב זה, הקובלנה הפלילית מגלה עבירה של לשון הרע המיוחסת למבקש. בירור הקובלנה ייעשה במסגרת דיון ההוכחות ועל כן לא מצאתי כי יש ממש גם ביתר הטענות שהעלה המבקש.

חומר החקירה הנדרש יועבר למבקש ככל שטרם נעשה כן.

התיק מצוי בהליך גישור ובשלב זה מן הראוי להמתין למיצוי ההליך.

כאמור, הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.