1

1.      ביום 24/2/16 הגיש הקובל קובלנה פלילית פרטית (להלן: "הקובלנה"), כנגד שלושת הנאשמים, וזאת על פי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ").

2.      ביום 19/5/16 הגישו הנאשמים בקשה שכותרתה "בקשה לביטול הקובלנה". במסגרת הבקשה ביקשו הנאשמים כי אעשה שימוש בסמכותי לפי סעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ), ואורה על ביטול הקובלנה מאחר שהיא אינה מגלה עבירה, ומאחר שמונה כונס נכסים לקובל והכונס לא נתן את אישורו להגשת הקובלנה.

2

הנאשמים טוענים כי הקובל עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ונוהג לפתוח פעם אחר פעם בהליכים משפטיים שונים נגדם במטרה להטרידם ולפגוע בעבודתם כעובדי ציבור. עוד טוענים הנאשמים, כי הקובלנה אינה מגלה עבירה כלשהי, אינה מפורטת, אינה ברורה, אינה מתייחסת לרשימת העבירות שניתן לכלול בקובלנה פרטית, אינה מפרטת מה הפעולות המיוחסות לנאשמים ומה העבירות שבפעולות אלו, וכן מערבת בתוכה טענות שונות ומשונות בלתי רלוונטיות. כן טוענים הנאשמים, כי הקובל מצוי בהליכי פשיטת רגל וניתן בעניינו צו כינוס נכסים, ועל כן, בהתאם לסעיף 125 לפקודת פשיטת הרגל, היה עליו לקבל את אישורו של כונס הנכסים טרם הגשת הקובלנה, מאחר שהגשת קובלנה גם היא בגדר "הליך משפטי". בעניין זה מפנים הנאשמים להחלטה שניתנה בנושא על ידי בית משפט השלום.

3.      ביום 22/5/16 הגיש הקובל את תגובתו לבקשת הנאשמים. בתגובתו מתייחס הקובל בעיקר לטענות בנוגע להליכים ולעניינים, אשר לא ברור עד תום הקשר הישיר שלהם להליך דנא. בנוסף פרט הקובל את השתלשלות העניינים בתיק פשיטת הרגל, אך זאת מבלי להתייחס לטענות הנאשמים בבקשתם בנוגע להליך דנא. מעבר לכך, התקשיתי למצוא בתגובת המשיב התייחסות עניינית, עובדתית ומשפטית, לטענות הקובלים.

4.      בדיון שהתקיים ביום 29/5/16 פירט הקובל באריכות רבה את הרקע לסכסוכו עם הנאשמים ולקובלנה. ביחס לבקשת הנאשמים להורות על ביטול הקובלנה הוסיף הקובל וטען כי בא כוח הנאשמים כלל לא קרא את כתב הקובלנה, ועל כן אינו יכול להתייחס אליה כהלכה, וכן טען כי סעיף 125 לפקודת פשיטת הרגל אינו חל על הליכי קובלנה פלילית.

בא כוח הנאשמים הוסיף בדיון, כי בקשתו לביטול כתב הקובלנה מבוססת על סמכותו הטבועה של בית המשפט ועל טענה מקדמית לפי חוק סדר הדין הפלילי, לפיה כתב הקובלנה אינו מגלה עבירה.

5.      לאחר קריאת הבקשה והתגובה, לאחר קיום הדיון ביום 29.5.16, ובשים לב לאופן בו מנהל הקובל עד כה את הקובלנה, אני סבור כי טרם בשלה העת לדון לגופה בבקשת הנאשמים לביטול הקובלנה, שכן בעניין הבקשה, כמו גם ביתר העניינים בקובלנה, ניכר כי הקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענייניו בבית המשפט וזקוק לייצוג משפטי.

על כן, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו של הקובל, מחד גיסא, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות הנאשמים, מאידך גיסא, וכן על מנת לאפשר לבית המשפט להבין כהלכה את טענות הקובל ולנהל הליך הולם, הוגן וראוי יש מקום לחייב את הקובל למנות לעצמו עורך-דין שייצגו בקובלנה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 73 לחסד"פ.

3

6.      על מנת להשלים את התמונה, מעבר לאמור לעיל ביחס לבקשת הנאשמים להורות על ביטול הקובלנה, אפרט בקצרה את השתלשלות העניינים בתיק עד כה, על מנת להדגים את הקושי של הקובל לנהל את ענייניו בעצמו בבית המשפט:

א.    ביום 14/3/16 הגיש הקובל בקשה, ישירות ללשכת נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרתה העלה טענות שונות כנגד הנאשמים וכנגד שופט המכהן בבית משפט השלום בתל-אביב. מהבקשה השתמע שהקובל מעוניין בהעברת הדיון בתיק לבית משפט במחוז אחר. בדיון שהתקיים ביום 29/5/16 חזר בו המבקש מבקשתו להעברת הדיון.

ב.     ביום 20/3/16 הגיש הקובל בקשה הנושאת כותרת "בקשה להשבת המוחרם בצו השופט מדירת המבקש (לפני כשנה)". הבקשה, כפי שהוגשה, אינה ברורה, ולא ברור מה הקשר הישיר שלה להליך דנא. כמו כן, הבקשה מגוללת פרטים שהרלוונטיות הישירה שלהם להליך דנא אינה ברורה. לפיכך, ביום 21/3/16 ניתנה החלטה בבקשה, לפיה הבקשה אינה ברורה, ולא נהיר במסגרת איזה הליך ניתן הצו ביחס לחומרים שנתפסו.

ג.       ביום 24/3/16 הגיש הקובל לתיק דנא בקשה שכותרתה "בקשה מיוחדת של "דיני נפשות" לקביעת מועד חדש כמנומק לעיל", במסגרתה ביקש לדחות מועד דיון שנקבע לו בתיק אחר (ת.פ. 35418-08-14). ביום 25/3/16 ניתנה החלטה לפיה, לכאורה אין התאמה בין תיק זה לבין התיק הפלילי המוזכר בבקשה, וכי נדרשת הבהרת הקובל בעניין. הבהרה כאמור לא הוגשה.

ד.     ביום 30/3/16 הגיש הקובל בקשה בה התבקש בית המשפט להאזין לשיחה הנמצאת בקישור אינטרנט, וכל זאת ללא פירוט מה פשר הבקשה, מה המסגרת הדיונית שבמסגרתה היא מוגשת, ומה הרלוונטיות להליך דנא. לפיכך, ניתנה החלטה לפיה הבקשה תידון בדיון.

ה.    ביום 5/4/16 הגיש הקובל הודעה בה הוא מציין כי ניתן צו חיפוש לפני כשנה על ידי בית משפט זה במסגרתו נתפסו חומרים ומסמכים כנגד הנאשמים, סכום כסף, מחשבים, טלפונים, סרטי אבטחה ועוד. ההודעה לא פירטה מה הרלוונטיות שלה להליך דנא. ביום 6/4/16 ניתנה החלטה לפיה יש להגיש את הבקשה במסגרת ההליך בו ניתן צו החיפוש ולצרף את תגובת המשטרה.

4

ו.       ביום 5/4/16 הגיש הקובל בקשה להעברת הדיון לבית משפט אחר, נוכח מעורבות שופט בדימוס שכיהן בבית משפט זה בעניינים הנוגעים לקובלנה.

ביום 6/4/16 ניתנה החלטה לפיה הקובל רשאי למחוק את הקובלנה.

ז.      ביום 10/4/16 הגיש הקובל מכתב הממוען לנאשם 1, ממנו עולה כי הקובל מבקש לפנות את המלון מהלובי השייך לו וכן בקשה נוספת שמהותה כלל לא ברורה וכותרתה "בקשה למחיקת רישום שקרי במחשב" . ביום 10/4/16 ניתנה החלטה לפיה יש להבהיר את רלוונטיות המסמכים לתיק נשוא הקובלנה. הבהרה כאמור לא הוגשה.

ח.    ביום 21/4/16 הגיש הקובל "בקשה דחופה למתן צו מחודש לאחר הפרת צו בית המשפט הרשום בנסח הטאבו על ידי מהנדס העיר וראש העיר ולמתן צו מורחב לפנות את חלקי הנכס שנגזלו ממגיש הקובלנה על ידי ראש העיר בצו לא חוקי שניתן לטובת בנו ומקורבו". באותו היום ניתנה החלטה המורה לקובל להבהיר את בקשתו, ולהפנות לסעיפי החוק בגינם מתבקשת הבקשה למתן צווים, ושבמסגרתם מוסמך בית המשפט ליתן את הצווים המבוקשים במסגרת הקובלנה. הבהרה כאמור לא הוגשה.

ט.    ביום 26/5/16 הגיש הקובל בקשה לנשיאת בית המשפט העליון להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית משפט השלום בחיפה, תוך שהוא מעלה טענות שונות כנגד בית המשפט. בדיון שהתקיים ביום 29/5/16 חזר בו הקובל מטענות אלו.

י.       ביום 26/5/16 הגיש הקובל בקשה שכותרתה "בקשה מבית המשפט להצטרף לסיור מהנדס העיר ועוזריו". הקובל לא הבהיר בבקשה כנדרש את טעמי הבקשה ואת הרלוונטיות שלה להליך, וכן לא ציין מהי המסגרת הדיונית שבמסגרתה הוגשה הבקשה.

יא. ביום 26.5.16 הגיש הקובל בקשה לקיום דחוף על מנת לסכל את ניסיון להקים בניין על מגרש החניה שהוקם במקום פאב. גם כאן, הבקשה כלל אינה ברורה ונהירה, לא ברורה המסגרת הנורמטיבית שבמסגרתה הוגשה הבקשה, ולא הובהרה הרלוונטיות הישירה שלה להליך דנא.

5

יב.  גם בדיון שהתקיים ביום 29/5/16 ניתן היה להתרשם מהקושי של הנאשם לנהל את ענייניו בקובלנה בעצמו. הקובל החל בתיאור ארוך ומפורט של יחסיו עם הנאשמים ופירט פירוט נרחב של כלל הטענות שבפיו. כאשר נשאל הקובל שאלות קונקרטיות, תשובותיו לא היו ברורות וכללו התייחסות מפורטת, ארכנית ואסוציאטיבית לנושאים שהרלוונטיות הישירה שלהם לקובלנה אינה ברורה.

7.      סעיף 73 לחסד"פ קובע כי היה ונוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את עניינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את עניינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה, עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע.

ברע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/8/09), נקבעו הדברים הבאים, בהקשר של קובלנה פלילית פרטית:

"היכולת להגיש קובלנה מעניק בידי הפרט אפשרות לעמוד על זכויותיו ולהביא לאכיפת החוק, בכל אותם מקרים שבהם התביעה הכללית נמנעת, מטעמים שונים, מהעמדתם של מבצעי העבירות לדין. דבר זה מבטא הכרה באינטרס האישי של נפגע העבירה בהעמדתו של העבריין לדין, וגם הכרה באינטרס ציבורי רחב יותר, להביא למיצוי הדין בחלק מהמקרים שבהם אין רשויות התביעה עושות כן, על ידי שיתופו של הציבור במלאכה זו. משכך, יש הרואים בקובלנה ערובה חשובה לחירות ואכיפת החוק... אולם, לצד יתרונות אלה של מוסד הקובלנה, כרוכים בו גם קשיים לא מבוטלים, שעל חלקם עמד בית משפט זה בעבר: "הקובלנה הפרטית מכבידה עם הנאשם. היא מוגשת מבלי שהקובל חייב להגיש תחילה תלונה בגינה ומבלי שהיא חייבת לעבור תחילת חקירה משטרתית מסודרת ובדיקת מצב הראיות בידי התביעה... קיים חשש לקובלנה חסרת יסוד מספיק בעובדות. קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו. יש בקובלנות גם בזבוז זמן יקר של ביהמ"ש, בייחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו יודע איך לנהל את הדיון".

נקודת האיזון שמצא המחוקק לכל אלה... מגבלה נוספת על ניהול הקובלנה, הקבועה בסעיף 73 לחסד"פ, עוסקת במקרים בהם מתרשם ביהמ"ש כי הקובל אינו מסוגל לנהל בכוחות עצמו את הקובלנה, שאז ניתן לחייבו לעשות כן באמצעות עורך דין, ולהפסיק את הדיון בקובלנה עד שיעשה כן..." [ראו בעניין זה גם את רע"פ 482/14 הלפרין נ' סטאר ואחרים (פורסם במאגרים ביום 3/3/14)].

6

8.      כתב אישום בתיק דנן הוגש כנגד שלושה נאשמים והוא כולל אישומים שונים בעבירות רבות, חלקן חמורות.

9.      בשים לב לטיב האישומים הנאשמים עומדים בפני סיכון לא מבוטל.

10.  כפי שפורט לעיל, עוד טרם התקיים ולו דיון ראשון בתיק זה הוגשו לתיק בקשות רבות, רובן ככולן מטעמו של הקובל, ובמרבית המקרים הרלוונטיות הישירה של הבקשות לקובלנה אינה ברורה, וכן לא ברורה המסגרת הנורמטיבית שבמסגרתה הוגשו הבקשות. חלק מהבקשות אף מעוררות סוגיות משפטיות.

11.  כתב הקובלנה שהוגש, כמו גם מרבית הבקשות שהוגשו מטעם הקובל, אינם ברורים, אינם מפורטים כנדרש, אינם ערוכים כנדרש בהתאם להוראות הדין, אינם מפנים למסגרת המשפטית שמכוחה הם מוגשים, ועל פי רוב כוללים פרטים ונתונים שהרלוונטיות הישירה שלהם להליך דנא אינה ברורה. למעשה, קיים קושי בהבנת מהות האישומים שמייחס הקובל לנאשמים וטיבם.

12.  התנהלות זו יש בה כדי לסרבל את ההליך שלא לצורך.

13.  עיון בטענות הצדדים, כפי שנפרשו בכתבי הבי-דין שהוגשו מצדם, מעלה כי בין הצדדים וחליפיהם קיימת לכאורה היסטוריה של הליכים קודמים ודומים, בבתי משפט שונים.

14.  כאמור , גם בדיון שהתקיים לפני בפיום 29/5/16 התרשמתי כי טענותיו של הקובל הן ארכניות, אסוציאטיביות ולא ברורות דיין, וכי הוא נוטה לערבב בין עניינים שונים שלא לצורך.

15.  בהינתן כלל הנסיבות האמורות לעיל, ומבלי לקבוע דבר ביחס לתוכן טענותיו של הקובל ולחשיבות בירורן, אני סבור כי ההליך נשוא הקובלנה דנן הינו מורכב באופן שהקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענייניו בבית המשפט.

7

16.  אשר על כן, ומתוקף סמכותי על פי סעיף 73 לחסד"פ, אני מורה על הפסקת הדיון בקובלנה עד אשר ימנה הקובל לעצמו עורך דין שייצגו בהליך זה, וזאת למשך פרק זמן של 60 ימים מהיום.

מובהר, כי נוכח אופיו הדיוני של ההליך וכמות הדיונים הצפויה, כמו גם נוכח ההתנהלות בדיון שהתקיים ביום 29/5/16, אין די במינוי עורך דין שיגיש בשם הקובל את כתבי בית-הדין אלא יש הכרח במינוי עורך דין שייצג את הקובל באופן מלא, לרבות בהופעה בדיוני בית המשפט.

17.  מובהר לקובל כי היה ולא יודיע בתוך התקופה האמורה כי מינה לעצמו עורך דין שייצגו בהליך זה, לרבות ציון פרטיו של עורך דין וצירוף ייפוי כוח, עלול לגרור הדבר לביטולה של הקובלנה, והכל בהתאם לאמור בסעיף 73 סיפא לחסד"פ.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.