1

 

 

 

 

בתאריך 9/3/16 לאחר שהקובל ביקש לחזור בו מהאישום - כתב הקובלנה, ובהתאם להוראת סעיף 94(א) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, זיכיתי את הנאשמים מהעבירה שיוחסה להם בכתב הקובלנה.

 

בעקבות זאת, ביקש ב"כ הנאשמים כי אעשה שימוש בסמכותי לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ואורה כי הקובל ישלם לנאשמים את הוצאות הגנתם בשל האשמה ממנה זוכו, בסכום שיראה לבית המשפט.

 

ב"כ הנאשמים ציין כי הקובל עשה שימוש באמצעי ציבורי, במשאבים ציבוריים, בפתיחה בהליך פלילי באופן בלתי ראוי לשם קידום אינטרסים אישיים על כל הכרוך בכך, וגרם לנאשמים להוציא הוצאות רבות להגנתם.

 

בהתאם לסעיף 80 לאור התרבות ההליכים, הימשכותם, ההוצאות הרבות שנגרמו מצילום החומר הרפואי, ביקש ב"כ הנאשמים לחייב את הקובל בהוצאות הגנתם של הנאשמים ובהוצאות לטובת אוצר המדינה.

 

ב"כ הנאשמים לא הסתיר כי הוא אחיה של נאשמת 1 אך עובדה זו אינה אומרת שלא מגיע לו שכ"ט בגין ייצוגה ובגין ייצוגו של נאשם 2.

 

2

לעניין צילום החומר הגיש ב"כ הנאשמים חשבוניות על סך כולל של 1,955 ₪ = 558.80 + 1,397 ₪.

 

ב"כ הקובל ציין כי חלק מהעיכובים בהליך הם בשל דחיית הדיון בשל אי התייצבות הנאשמת לישיבת פרשת הגנה כשחלק מהדחיות לא היו בשליטת הקובל או בידיעתו.

 

ב"כ הקובל ציין כי הסניגור לא התכוון לגבות שכ"ט ואף לא גבה, שכן מדובר באחותו.

 

ב"כ הקובל ביקש לזקוף לזכות הקובל את העובדה שחזר בו מהקובלנה "לפני שבקושי התחלתי בחקירה נגדית".

 

לדבריו, הקובל מסיבותיו סבר שזה לא המקום והעת להעלות את הטענות ולא פתח את מה שהיה לו, בניגוד לעדת הגנה מס' 3 שהחליטה להשמיע את דבריה.

 

כתב הקובלנה הוגש בתאריך 26/6/11.

 

בישיבת ההקראה ביום 6/9/11 התייצבו ב"כ הקובל, והקובל עצמו, ב"כ הנאשמים והנאשם 2 בלבד כשהנאשמת 1 לא התייצבה.

 

בית המשפט קבע איפוא ישיבת הוכחות ליום 15/5/12 וקבע כי כל צד ידאג להתייצבות עדיו.

 

ביום 14/5/12 ביקש הקובל באמצעות ב"כ לדחות את מועד ישיבת ההוכחות ובית המשפט נעתר לבקשה ודחה את הדיון למועד מוסכם בין הצדדים - 11/6/13.

 

בתאריך זה התייצבו ב"כ הקובל, הקובל עצמו, ב"כ הנאשמים והנאשם 2 בלבד, שהנאשמת 1 לא התייצבה בשל מחלה. באותה ישיבה העיד הקובל ונחקר בחקירה נגדית.

 

בתום פרשת התביעה ביקש הסניגור לקבוע כי אין לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה ובית המשפט דחה את הטענה.

 

נקבע מועד לפרשת הגנה ליום 3/2/14.

 

ביום 2/2/14 ביקש הקובל באמצעות ב"כ לדחות את מועד ישיבת ההוכחות הקבועה בעקבות תאונת דרכים שעבר ובית המשפט נעתר לבקשה ודחה את פרשת ההגנה ליום 19/3/14.

 

3

בתאריך 6/2/14 ביקש הקובל באמצעות ב"כ לקבוע מועד אחר ולאחר מכן בעקבות בקשה מוסכמת נקבע מועד חדש לפרשת הגנה - 6/10/14.

 

בתאריך 15/7/14 ביקש הקובל באמצעות ב"כ לדחות את ישיבת ההוכחות למועד אחר, בשל כנס בו אמור להשתתף ובית המשפט קבע מועד חדש לפרשת הגנה - 18/3/15.

 

בתאריך 16/3/15 שוב הגיש הקובל באמצעות ב"כ בקשה לדחיית הדיון בשל בדיקה רפואית אותה אמור היה הקובל לעבור ובית המשפט קבע את פרשת ההגנה ליום 10/2/16 כשהוא מבהיר כי לאור ריבוי בקשות הדחיה מצד הקובל, יודיע הקובל אם הוא עדיין עומד על ניהול הקובלנה, שכן יומני עמוס וכל בקשת דחיה מחייבת דחיית הדיון לתקופה ארוכה, שעה שניתן היה להקצות את המועד לתיקים דחופים יותר.

 

הקובל לא הגיב להחלטת בית המשפט ואכן ביום 10/2/16 התקיים דיון, כאשר הנאשמת 1 לא התייצבה מאחר ומחמת שגגה, סבר ב"כ כי בשל אי התייחסות הקובל להחלטת בית המשפט הדיון מבוטל.

 

הקובל הבהיר באמצעות ב"כ כי הקובל עדיין עומד על ניהול הקובלנה הגם שלא נתן הסבר מדוע לא הגיב להחלטה מיום 16/3/15.

 

בית המשפט קבע פרשת הגנה ליום 9/3/16. במועד זה התייצבה לראשונה הנאשמת 1.

 

מטעם ההגנה העידו הנאשמים ונחקרו בחקירה נגדית.

 

עדת הגנה מס' 3, גרושתו של הקובל, העידה בחקירה ראשית, ולאחר שהחלה חקירתה הנגדית (ב"כ הקובל שאל אותה 17 שאלות בחקירה נגדית, בניגוד לדבריו בעמ' 33 שורה 26 לפרוטוקול) הודיע הקובל: "אני מבקש לבטל את הקובלנה הפרטית שלי, זה קרקס, צדק אני לא אראה פה, היא משקרת", עמ' 31 שורה 30.

 

בית המשפט ביקש מב"כ הקובל לצאת ולהסביר לו מהן השלכות חזרה מקובלנה בשלב זה - זיכוי לרבות האפשרות כי תתבקש הטלת הוצאות, ואכן לאחר שהקובל התייעץ עם ב"כ הודיע ב"כ כי הקובל בוחר לסיים את ההליך ולחזור בו מהאישום.

 

הקובל אישר את דברי ב"כ וציין כי לאור העובדה שלא יכול להגיב על דברי הנאשמים, אין טעם בהמשך המשפט.

 

הקובל הצהיר כי הוא מוכן לשאת בכל ההוצאות כתוצאה מביטול הקובלנה.

4

 

לפיכך זיכיתי את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב הקובלנה.

 

כאמור בהתאם להוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין ובשינויים החלים על קובלנה ראה בית המשפט שלא היה יסוד לאשמה או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי הקובל ישלם לנאשם את הוצאות הגנתו בסכום שיראה לבית המשפט.

 

לעניין זה אני מקבלת את עמדת ב"כ הנאשמים שכן אף אני מתרשמת שהקובל עשה שימוש באמצעי ציבורי ובמשאבים ציבוריים - מוסד הקובלנה, נשוא סימן ב' לפרק ד' שבחוק העונשין, לשם קידום האינטרסים האישיים שלו - המאבק המשפטי בינו לבין גרושתו אשר עלה במסגרת הליך זה, לאורך כל ההליך ובמהלך חקירת כל העדים - הקובל ועדי ההגנה - הנאשמים והגרושה.

 

באלה אני רואה "נסיבות אחרות המצדיקות זאת" בהתאם להוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין שכן ההליך הסתיים ללא הכרעה שיפוטית משבחר הקובל לחזור בו מכתב הקובלנה.

 

הדיונים נדחו מעת לעת בעיקר לבקשת הקובל עצמו כפי שעולה מהפירוט לעיל, ובכך נגרם לנאשמים עינוי דין, שעה שכתב קובלנה - אישום - תלוי ועומד נגדם וההליכים אינם מסתיימים לאורך תקופה ארוכה מאז שהוגש כתב הקובלנה ביום 26/6/11 ועד היום.

 

גם אם ב"כ הנאשמים הוא אחיה של הנאשמת 1, ולא הוצג הסכם בדבר שכ"ט בינו לבין הנאשמים, אין ספק כי ב"כ הנאשמים זכאי לשכ"ט, שכן בהופעתו בפני כמו גם הכנת התיק, איסוף החומר וההתייחסויות שנתן לבקשות הנאשם - הוא ביצע עבודה בפועל ונמנע ממנו לקחת על עצמו ייצוגם של אחרים.

 

עם זאת לא הובאו לי כל ראיות מה הנזקים שנגרמו בעין, מה ההוצאות שנגרמו ומהו שכ"ט ראוי ועל כן אחייב את הקובל לשאת בהוצאות הנאשמים על דרך אומדנה.

 

אשר להוצאות שנאלצו הנאשמים לשלם בגין צילומי מסמכים רפואיים - לעניין זה הוגשה חשבונית מס/קבלה המסכמת 2 חשבוניות עסקה בסכום כולל של 1,955.80 ₪.

 

אקח בחשבון באבחנה בין הנאשמים את העובדה כי נאשמת 1 הגיעה לראשונה לבית המשפט רק לישיבת פרשת ההגנה ביום 9/3/16 בעוד הנאשם 2 התייצב בכל הדיונים - 6/9/11, 11/6/13, 10/2/16 ו-9/3/16.

 

5

כן אקח בחשבון את העובדה כי על אף החלטתי מיום 16/3/15 בעקבות ריבוי בקשות הדחיה מצד הקובל וב"כ לא הודיע לי הקובל עד ליום 12/4/15 האם הוא עדיין עומד על ניהול הקובלנה וזאת ללא כל הסבר.

 

בנסיבות אלה אני מחייבת את הקובל בהוצאות כדלקמן:

 

אני מחייבת את הקובל לשאת בהוצאות שכ"ט ב"כ הנאשמים בסכום כולל של 5,000 ₪.

 

אני מחייבת את הקובל לשאת בהוצאות הגנת הנאשם 2 - בסכום כולל של 3,000 ₪.

 

אני מחייבת את הקובל לשאת בהוצאות הגנת הנאשמת 1 - בסכום כולל של 1,000 ₪.

 

אני מחייבת את הקובל לשלם לב"כ הנאשמים סכום של 1,955.80 ₪ בגין הוצאות צילומי מסמכים רפואיים נשוא חשבונית מס קבלה מס' 98307.

 

המזכירות תשלח עותק לצדדים.

 

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.