1

 

 

 

לפני בקשה למחיקת קובלנה פרטית בהעדר הסכמה מראש של היועץ המשפטי למשלה להגשתה.

 

רקע

 

1.      בתאריך 17.12.20, הגישה הקובלת קובלנה פרטית פלילית המייחסת לנאשמת עבירות איומים ונסיון תקיפה, לפי סעיפים 192 ו- 379 + 25 לחוק העונשין תשל"ז 1997 (להלן: "הקובלנה").

 

2.      בקובלנה נטען כי בתקופה הרלבנטית לארוע המתואר בה, עבדו הקובלת והנאשמת בבית הספר לחינוך מיוחד "אלרחמה" בבאקה אלגרבייה (להלן: "בית הספר") - הקובלת בתפקיד של מרפאה בעיסוק והנאשמת בתפקיד מזכירה.

 

2

לטענת הקובלת, בתאריך 28.6.20 בשעות הבוקר, נערכה בבית הספר ישיבת בירור בה השתתפו היא עצמה, הנאשמת, מנהלת בית הספר הגב' רים קעדאו, סגן המנהלת מר מוחמד עקאב ותד, המורה הגב' הייה אבו עסבה (להלן: "המורה") והסייעת הגב' פתחייה עסלי. במהלך הישיבה החלה הנאשמת לצעוק ולצרוח לעבר הקובלת והמורה, גערה בהן ולבסוף גם איימה על הקובלת במטרה להפחידה, באמרה: "סתמי את הפה אני נשבעת שאני אקבור אותך באדמה טפו עלייך". בנוסף לכך, באותן נסיבות קמה הנאשמת ממקומה באופן מאיים וניסתה לתקוף את הקובלת, אך העובדים האחרים שנכחו במקום מנעו ממנה לעשות כן, עד שהקובלת והמורה חולצו מבית הספר בעזרת המשטרה.

 

3.      עם הגשת הקובלנה לבית המשפט ובהתאם להוראת סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, התבקשה פרקליטות מחוז חיפה להודיעני האם בכוונתה לנהל תיק זה אם לאו, ובעקבות הודעתה כי אין בכוונתה לעשות כן, נקבע התיק להקראה בפני.

 

4.      הקראת כתב הקובלנה נקבעה ליום 12.9.21 (לאחר דחיה שהתבקשה ע"י הצדדים בעקבות הליך אזרחי מקביל המתקיים ביניהם). בפתח ישיבת ההקראה העלה ב"כ הנאשמת טענה מקדמית ולפיה בהעדר הסכמה מראש של היועץ המשפטי לממשלה להגשת הקובלנה, דינה להימחק.

 

5.      בהמשך הוגשו טיעוני ב"כ הצדדים בעניין זה, בכתב.

 

 

נימוקי הבקשה

 

6.      בקשת הנאשמת נסמכת על הוראת סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ") הקובע כי:

 

"לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה, בשל מעשה שעשה

תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

 

ב"כ הנאשמת טוען כי בהיות הנאשמת עובדת המדינה, לא יכולה היתה הקובלת להגיש את כתב הקובלנה נגדה, מבלי שהתקבלה קודם לכן הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך. בהקשר זה מפנה ב"כ הנאשמת להוראת סעיף 342 לפקודת העיריות המחיל את הוראת סעיף 69 הנ"ל על "פקידי העיריה ועובדיה", ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה (הנחייה מס' 4.3021), שמטרתה - "להגן על עובד המדינה מפתיחת הליכים פליליים בלתי מוצדקים נגדו בנושאים הקשורים במילוי תפקיד... במקרים הראויים להגנה כזאת" (ר' ההנחיה - נ/1).

3

 

7.      לתמיכת טענתו בדבר היות הנאשמת עובדת מדינה, הגיש בא כוחה את אישור סמנכ"ל עיריית באקה אל גרביה ומנהלת משאבי אנוש לכך שמאז שנת 1993 היא מועסקת ע"י העירייה כמזכירת בית הספר ומקבלת את שכרה מתקציב ייעודי של משרד החינוך.

 

 

תגובת הקובלת לבקשה

 

 

8.      בהתייחסותו לטענות דלעיל, טוען ב"כ הקובלת כי אין מדובר בקובלנה הנופלת בגדרו של סעיף 69 לחסד"פ, שכן המעשים המיוחסים לה - איומים ונסיון תקיפה של הקובלת, אינם יכולים להיחשב כמעשים שנעשו במסגרת תפקידה כמזכירת בית הספר (ר' עק"מ 1429-07-20 יונה יהב ואח' נ' גלי גרינסברג סגל ורע"פ 11011/02 יעקב נימרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' בהם נקבע - כך לשיטת ב"כ הקובלת - כי בהיעדר זיקה בין המעשה לתפקיד, אין צורך באישור היועמ"ש להגשת הקובלנה).

 

9.      בנוסף לכך ובנוגע למשמעות המונח "תוך מילוי תפקידו", מפנה ב"כ הקובלת להוראת סעיף 13 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הקובע בס"ק (ב) כי:

 

"(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד אם עשהו

כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו

והכרוכים בה... אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות

של עצמו ולא לענין המעביד".

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

10.  לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, להוראות החוק הרלבנטיות ולהלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

 

 

ואלה טעמי:

 

 

4

א.    סעיף 69 לחסד"פ קובע כאמור כי "לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה, בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

 

ברע"פ 11011/02 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נח (5) 769, 773) נקבע כי "תכליתה של ההוראה היא להבטיח את קיומו של שירות ציבורי הגון ויעיל, ולאפשר לעובדי הציבור למלא את תפקידיהם על פי מיטב יכולתם, ללא חשש מפני קובלנות פליליות העשויות להיות מוגשות נגדם באופן תדיר...", וכן כי מדובר בהוראה ש"אינה באה להגן על האינטרס על שירות ציבורי חופשי מהטרדות ורדיפות, מחייבת לדרוש את אישור היועץ המשפטי לממשלה, הנתון לביקורת בית המשפט, כתנאי להגשת קובלנה נגד עובד הציבור, בכל מקרה שבו העדר הזיקה אינו גלוי לעיני כל".

 

ב.     הווה אומר, הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה פלילית נגד עובד מדינה, נדרשת מקום בו עסקינן במעשה של "עובד מדינה" שנעשה "תוך מילוי תפקידו". משכך אדרש לשתי השאלות הרלבנטיות להכרעה בבקשה שלפני, והן - האם הנאשמת היא עובדת מדינה? ואם כן - האם המעשים המיוחסים לה בכתב הקובלנה, נעשו תוך מילוי תפקידה?

 

ג.       האם הנאשמת נחשבת כעובדת מדינה?

 

סעיף 341 לפקודת העיריות קובע כי "כל עובד בשירות העירייה וכל ראש עירייה או סגן ראש עיר או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לעניין כל דין פלילי כאדם העובד בשירות הציבור", וסעיף 342 לאותה פקודה מחיל את הוראת סעיף 69 לחסד"פ על פקידי עירייה ועובדיה גם כן.

 

לכן ולנוכח האישור שהוגש מטעם ב"כ הנאשמת בדבר היותה מזכירת בית הספר ועובדת עיריית באקה אל גרביה המקבלת את שכרה מתקציב ייעודי של משרד החינוך, אני קובעת כי יש לראות בה עובדת המדינה.

 

ד.     האם המעשים המיוחסים לנאשמת בכתב הקובלנה הם מעשים שבוצעו תוך מילוי תפקידה?

 

5

המבחן הרלבנטי להכרעה בשאלה זו הוא מבחן זיקת המעשה לתפקיד.

 

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3021 מובהר כי סעיף 69 לחסד"פ בא להגן על עובד המדינה בפעולותיו ככזה, וכי מטרתו היא לאפשר לעובד המדינה למלא את תפקידו בלי שיופרע על ידי תביעות פליליות בלתי מוצדקות מצד אזרחים.

 

לשם הדוגמא נכתב בהנחיה, כי: "... יש להבדיל בין שוטר המגדף - חלילה - נחקר תוך כדי חקירתו, במילוי תפקידו, לבין שוטר המקלל אזרח שיש לו עמו סכסוך פרטי. אף אם הארוע מתרחש בתחנת המשטרה, אך ורק משום שהאזרח נקלע למקום באקראי, והמעשה נעשה בשעות העבודה, או בהיות השוטר לבוש מדים, אין זה הופך אותו מעשה למעשה שנעשה "תוך מילוי תפקידו". לא זו אף זו: כאשר מדובר בעניין שאין קשר בינו לבין התפקיד, אין להעלות על הדעת שיקול שלפיו תותנה הגשת קובלנה פלילית נגד עובד המדינה בהסכמתו של היועץ המשפטי. "דינו של עובד המדינה במעשהו שאינו קשור למילוי תפקידו, כדין כל אדם".

 

בעק"מ 1429-07-20 יונה יהב ואח' נ' גלי גרינסברג סגל הנ"ל, נקבע בהקשר זה כי:

"מעשה הנעשה ע"י עובד מדינה במהלך שעות עבודתו, אינו בהכרח

      מעשה הנעשה "תוך מילוי תפקידו". מנגד - מעשה הנעשה ע"י

      עובד מדינה שלא במהלך שעות עבודתו, אינו בהכרח מעשה שאינו

      "תוך מילוי תפקידו..".

באותו מקרה מדובר היה במי שכיהנה בתפקיד המנהלת האדמיניסטרטיבית של לשכת ראשת עיריית חיפה, והואשמה בקובלנה הפלילית הוגשה נגדה בעבירות לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, בגין פרסום שפרסמה בפייסבוק ואשר נטען כי נועד לפגוע ראש העיר ומנכ"ל העיריה לשעבר.

בית משפט השלום הורה על מחיקת הקובלנה בהעדר הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה, בקבעו כי אין וודאות שהמעשה לא נעשה תוך מילוי תפקידה של הנאשמת וכי במקרה בו עולה ספק בדבר קיום הזיקה, יש לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, תחילה, ובית המשפט המחוזי אישר את ההחלטה.

 

6

ה.    במקרה שלפני מיוחסים לנאשמת מעשי איומים ונסיון תקיפה, אשר על פי התיאור העובדתי בכתב הקובלנה נעשו במהלך ישיבה שהתקיימה בבית הספר וכוונו ע"י הנאשמת המשמשת כמזכירה בבית הספר, אל הקובלת אשר עבדה אז באותו בית ספר כמרפאה בעיסוק ובמובן מסוים אל אחת ממורות בית הספר גם כן.

 

ו.       מאחר שאני סבורה כי מעשי איומים ונסיון תקיפה, אינם יכולים להיחשב ככאלה שקיים לגביהם ספק בשאלה האם נעשו תוך מילוי תפקיד של מזכירת בית ספר אם לאו, מסקנתי היא שהגשת הקובלנה הפלילית נגד הנאשמת בתיק זה, לא צריכה היתה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה תחילה.

 

11.  סוף דבר, הבקשה נדחית.

תשובת הנאשמת לקובלנה תינתן ביום 30.12.21 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים, תזמנם לדיון ותעדכן את יומני.

 

 

ניתנה היום, ל' כסלו תשפ"ב, 04 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.