1

בפני בקשת הנאשם, שהועלתה כטענה מקדמית, להורות על ביטול כתב האישום, שהוגש במסגרת קובלנה פלילית פרטית, וזאת מחמת הגנה מן הצדק, מכוח סעיפים 149(10) ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

כתב הקובלנה ותגובת הנאשם

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב קובלנה פלילית פרטית, במסגרתה הואשם בביצוע עבירה של תקיפה תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת איומים.

2.         בכתב הקובלנה נטען כי הקובל יחד עם אשתו, שכרו מהנאשם דירה ברח' חמדה 18 דירה 17 בחיפה.

            בחודש 11/2017 לערך פנה הנאשם לקובל וביקש ממנו לבחון את האפשרות לפנות את הדירה בטרם תום מועד תקופת השכירות ובתמורה לכף הבטיח הנאשם לקובל פיצוי בגובה שני חודשי שכירות.

            בהמשך שוחח הקובל עם הנאשם והודיע לו שיוכל לפנות את הדירה כפי שהתבקש ע"י הנאשם.

2

ביום 29.12.17 בשעה 13:00 או בסמוך לכך הגיע הנאשם לדירה על מנת לסכם את סיום השכירות. כשראה הנאשם כי בדירה עדיין ישנם חפצים של הקובל הוא כעס על הקובל ואשתו. הקובל הסביר כי הדירה תפונה ביום ראשון וכי הוזמנה חברת הובלות לשם כך.

כאשר הקובל ביקש להסדיר את הפיצוי שהובטח לן התפתח דין ודברים בין הקובל לנאשם במהלכם אמר הנאשם לקובל כי הוא "חצוף" ו"מעצבן אותו".

בהמשך הרים הנאשם את קולו ואמר כי אם הקובל לא יפנה את הדירה הוא "ישלח אנשים שיפנו אותם". אשתו של הקובל אשר חששה לקחה את ביתם בת השנה והלכה למטבח.

הקובל ביקש מהנאשם לעזוב את הדירה או אז תקף הנאשם את הקובל בכך שסטר על לחיו הימנית. כתוצאה מהתקיפה נגרמה לקובל חבלה של ממש בצורה של אדמומיות בלחי ימין, סחרחורת ומכאוב.

טיעוני הצדדים:

3.         ב"כ הנאשם העלה טענות מקדמית במסגרתן ביקש לבטל את כתב הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק, מכוח סעיף 149(10) לחסד"פ, אשר נפרשה הן בטיעוניו בעל פה והן בכתב כדלקמן:

א.        לטענת ב"כ הנאשם יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, בין היתר בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת ב"כ הנאשם עוד בטרם הוגשה הקובלנה הקובל פנה בכתב לנאשם וביקש לקיים הדברות מחוץ לכותלי ביהמ"ש, כאשר כל מבוקשו של הקובל הנו לקבל פיצוי כספי שלטענתו הובטח לו.

ב.         טענה מרכזית נוספת של ב"כ הנאשם היא כי לנאשם עומדת הגנת זוטי דברים. לטענת ב"כ הנאשם הקובל הגיש תלונה במשטרה בגין האירוע נשוא כתב האישום, המשטרה חקרה את המעורבים ובסופו של דבר החליטה לסגור את התיק בשל "חוסר עניין לציבור". זאת ועוד, לאחר סגירת התיק הקובל הגיש ערר על החלטת הסגירה לפרקליטות המדינה והערר נבחן ונבדק בפני הגורמים המשפטיים המוסמכים, אשר החליטו לדחות את הערר, לאחר שכל חומר החקירה הרלוונטי וכל טענותיו של הקובל הונחו בפניהם.

3

ג.         לטענת ב"כ הנאשם , יש בעובדה שהמשטרה חקרה והחליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור ובעובדה שהערר של הקובל על החלטה זו נדחה על ידי פרקליטות המדינה, כדי להצדיק את ביטול הקובלנה מחמת הגנה של זוטי דברים.

ד.         טענה נוספת אותה העלה ב"כ הנאשם הנה כי הנאשם נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירת תקיפה סתם בעוד שכתב הקובלנה הוגש בגין עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, עבירות עליהן הנאשם כלל לא נחקר.

4.         ב"כ הקובל טען מנגד כי יש לדחות את טענות הנאשם על הסף, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.        ב"כ הקובל שולל את הטענה כי בהגשת הקובלנה יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת ב"כ הקובל הקובלנה הוגשה בגין תקיפת הקובל על ידי הנאשם וגרימת חבלה, ועל כן מדובר בקובלנת אמת שהוגשה בתום לב וממניעים כשרים, ואין המדובר בהליך סרק שכל מטרתו להוציא כספים מהנאשם.

ב.         לטענת ב"כ הקובל אין בעובדה שהמשטרה חקרה את התלונה והחליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור כדי למנוע ממנו להגיש את הקובלנה ולבקש את בירורה. גם העובדה שהערר שהגיש הקובל נדחה על ידי הגורמים המוסמכים אינה פוגעת בזכותו להגיש את הקובלנה ולבקש את בירורה. עסקינן באירוע חמור במסגרתו הנאשם תקף את הקובל ואף איים עליו ועל כן דין טענת זוטי דברים בעניין זה להדחות.

ג.         לעניין הטענה כי הנאשם נחקר בחשד לעבירת תקיפה ולא העבירות נשוא הקובלנה, טען הקובל כי אין לו שליטה על חקירות המשטרה. יתרה מכך, הקובל שלח פניה לנאשם בה פירט את כל טענותיו עוד בטרם הגשת הקובלנה והנאשם אף השיב לפניה, לפיכך גם נשמטת הקרקע תחת טענת הנאשם שלא ניתנה לו הזדמנות להסביר את מעשיו.

דיון והכרעה

5.         מקובל עלי שעיגון ההגנה מן הצדק בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, סולל את הדרך לביקורת שיפוטית גם על שיקוליו של הקובל הפרטי בהעמדה לדין. להלן אבחן את טענות ב"כ הנאשם.

4

שימוש לרעה בהליכי משפט -

6.          לטענת ההגנה, הקובל עושה שימוש לרעה בהליך הפלילי לצורך קבלת פיצוי שלטענתו הובטח לו ע"י הנאשם, וזאת בחוסר תום לב וממניעים פסולים. עוד טענה ההגנה כי על הקובל לפנות להליך אזרחי לצורך תביעת הפיצוי הנטען על ידו, ולכן יש להורות על מחיקת הקובלנה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את נסיבות העניין ואת הפסיקה הרלוונטית, באתי למסקנה כי אין בטענת ההגנה האמורה כדי להוביל לביטול כתב הקובלנה. אומנם רשאי הקובל להגיש תביעה אזרחית בגין הפיצוי שלטענתו הובטח לו ע"י הנאשם, אלא שכעולה מדברי ב"כ הקובל ועובדות כתב הקבילה הרי שמבוקשו של הקובל כי הנאשם יתן את הדין על מעשה התקיפה והאיום הנטענים בכתב הקבילה.

זוטי דברים

7.         לטענת ההגנה, תלונת הקובל נבחנה ע"י המשטרה אשר החליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור והן ע"י הפרקליטות בהליך ערר שהוגש וגם שם הוחלט לדחות אותו. לפיכך, עומדת לנאשם טענת הגנה של זוטי דברים.

8.         מבחינת טיב העבירה בה עסקינן, כתב הקובלנה מייחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין וכן עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

אין חולק כי בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים קיים עניין לציבור בהגשת כתב אישום פלילי, ויחידת התביעות המשטרתית מגישה כדבר שבשגרה כתבי אישום בגין ביצוע עבירות דנן, וזאת כאשר קיימת תשתית ראייתית מספקת. לפיכך, לא ברור מדוע החליטה המשטרה במקרה דנן לסגור את תלונת הקובל בנימוק של "חוסר עניין לציבור", שכן עניין ציבורי בעבירות המפורטות בכתב הקובלנה קיים גם קיים.

שיהוי בהגשת כתב הקובלנה:

9.         לטענה ההגנה הקובל הגיש את כתב הקובלנה בשיהוי ניכר של מעל שנתיים מאז האירוע הנטען על ידו בכתב הקובלנה. לעניין זה הקובל הסביר כי המתין לתוצאות חקירת המשטרה ומיד לאחר מכן פנה בהליך ערר לפרקליטות ורק לאחר קבלת תשובת הפרקליטות החליט להגיש את כתב הקובלנה.

5

הנאשם לא נחקר על העבירות המפורטות בכתב הקובלנה

10.       לטענת ההגנה הנאשם נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירת תקיפה סתם בעוד שכתב הקובלנה מיחס לנאשם ביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

לעניין זה צודק ב"כ הקובל עת טוען כי אופן ניהול החקירה הנו בשליטת המשטרה בלבד והמשטרה בחרה משיקוליה לחקור את הנאשם בחשד לביצוע עבירת תקיפה סתם ולא

עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. אולם לעניין זה אפנה לחשיבות מתן הזדמנות לנאשם להתגונן כיאות בהליך פלילי בכלל ובהליך הקובלנה בפרט. ברי כי חשיפת הנאשם לחומרי חקירה ולמסמכים רבים ככל האפשר עשויה לסייע לו להתגונן. בכלל זה, הצגת רשימת החומרים שנאספו על ידי הקובל בפני הנאשם תעניק לו מנגנון של בקרה על הליך הגילוי עצמו.

לפיכך, במידה והקובל טרם העביר את מלא חומר החקירה, הנני קובע כי על הקובל להעביר את רשימת החומרים שנאספו או נרשמו בידו לצורך קובלנה זו וכן כל החומרים שהם בגדר "חומרי חקירה", לרבות מסמכים רלוונטיים שנאספו או נרשמו, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

54678313

11.       לאור האמור לעיל הנני דוחה את הטענות המקדמיות שהעלה ב"כ הנאשם.

12.       הנני קובע את התיק לשמיעת הראיות ליום 9.5.21 בשעה 12:00.

המזכירות תזמן את הצדדים ובאי כוחם.

ב"כ הקובל יזמן את כל עדי התביעה למעט עד תביעה מס' 7, בזימון אישי, למועד הנ"ל.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.