1

בהחלטתי מיום 14.9.2020 הטלתי על הקובל לשלם הוצאות לנאשם. באותו יום התקבלה בקשה בה התבקשתי לקבוע שההוצאות ישולמו לסנגוריה הציבורית הואיל והנאשם היה מיוצג בדיון על ידי הסנגוריה הציבורית. אקדים ואומר שסברתי בטעות שהסנגוריה הציבורית תומכת בבקשה ונעתרתי לבקשה בחיוב. בינתיים קיבלתי בקשה מטעם ב"כ הנאשם לעיון חוזר בהחלטתי להורות שההוצאות ישולמו לסנגוריה הציבורית. מהבקשה עולה שהסנגוריה הציבורית אינה מבקשת לקבל לידה את ההוצאות שנפסקו. מנגד, קיבלתי בקשה מב"כ הקובל לשקול ביטול פסיקת ההוצאות לטובת הנאשם.

2

לאחר שהובהר לי שהסנגוריה הציבורית אינה מבקשת לקבל לידה את ההוצאות שפסקתי לטובת הנאשם, הנני מבטל את החלטתי לתשלום ההוצאות לסנגוריה הציבורית.

לעניין הבקשה של ב"כ הנאשם לעיון חוזר בפסיקת ההוצאות, הן בשל השיהוי בהגשת הבקשה והן מפני שלא מצאתי טעם מיוחד בבקשה, הבקשה נדחית.

סיכומו של דבר, על הקובל לשלם את ההוצאות לנאשם בהתאם להחלטתי המקורית מיום 14.9.2020.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"א, 03 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.