ק"פ 11472/11/20 – ישראל אהרון נגד ברכה גבע
בית משפט השלום בחיפה |
|
|
|
ק"פ 11472-11-20 אהרון נ' גבע
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיא טל תדמור-זמיר
|
|
קובל |
ישראל אהרון
|
|
נגד
|
||
נאשמת |
ברכה גבע
|
|
החלטה
|
||
מה דינה של קובלנה שהוגשה מבלי שקדמה לה תלונה במשטרה ומבלי שהנאשמת נחקרה בגין העבירות המיוחסות לה בקובלנה? זה עניינה של החלטה זו.
תמצית הקובלנה וטענות הצדדים
1. הקובל - אחי הנאשמת - הגיש נגד אחותו קובלנה פלילית שמייחסת לה עבירות של לשון הרע ואיומים.
2. טרם מתן מענה לאישום, טענה ב"כ הנאשמת כי יש להורות על ביטול הקובלנה, מחמת שהקובל לא הגיש תלונה במשטרה והנאשמת לא נחקרה ולא מסרה את גרסתה טרם הגשת כתב האישום נגדה.
3. הקובל ביקש לדחות את הטענה, בהעדר דרישה חוקית להגיש תלונה במשטרה טרם הגשת קובלנה, בהפנותו לפסיקה כדי לתמוך את עמדתו.
דיון והכרעה
2
4. במצב הדברים הרגיל, המדינה היא שמנהלת את התביעה במשפט הפלילי (סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להלן: "חסד"פ"). עיקרון זה נובע מההשקפה, כי העבירה הפלילית פוגעת בציבור, קרי, בחברה כולה, ולכן עניינה של החברה שהעבריין יבוא על עונשו. מכאן המדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי ולאכיפת הנורמות הפליליות, בהיותה אמונה על האינטרס הציבורי.
האפשרות שניתנה לפרט להניע את גלגלי ההליך הפלילי על ידי הגשת קובלנה פרטית - אפשרות המעוגנת בסעיפים 73-68 לחסד"פ - היא אפוא חריג לעיקרון האמור ומאפשרת לפרט לעמוד על זכויותיו ולהביא לאכיפת החוק, בכל אותם מקרים שבהם התביעה הכללית נמנעת, מטעמים שונים, מהעמדתם של מבצעי העבירות לדין. חריג זה מבטא הכרה באינטרס האישי של נפגע העבירה בהעמדתו של העבריין לדין, לצד הכרה באינטרס ציבורי רחב יותר - להביא למיצוי הדין בחלק מהמקרים שבהם אין רשויות התביעה עושות כן, על-ידי שיתוף הציבור במלאכה זו (רע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל (20.8.09)).
5. בפסיקה נקבע כי הגשת קובלנה אינה מחייבת הגשת תלונה במשטרה קודם לכן:
"הקובלנה הפרטית [מכבידה] עם הנאשם. היא מוגשת מבלי שהקובל חייב להגיש תחילה תלונה בגינה ומבלי שחייבת היא לעבור תחילה חקירה משטרתית מסודרת ובדיקת מצב הראיות בידי התביעה. לא חלה על הקובל החובה שבסעיף 74 לחוק [סדר הדין הפלילי] להעמיד לעיון הנאשם את כל חומר החקירה שבידיו ... קיים חשש לקובלנה חסרת יסוד מספיק בעובדות. קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו. יש בקובלנות גם בזבוז זמן יקר של בית המשפט, בייחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על-ידי עורך-דין ואינו יודע איך לנהל את הדיון" (בש"פ 3503/91 שוברט נ' צפריר (16.6.92)).
כן ראו רע"פ 482/14 הלפרין נ' סטאר (3.3.14) ואת ספרו של המלומד י.קדמי, "על סדר הדין בפלילים" חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום א, מהדורה מעודכנת תשס"ט - 2009 בעמוד 957).
6. לאור האמור, ומבלי להתעלם מהקושי שהדבר מעורר, אני דוחה את טענת הנאשמת וקובעת כי ביום 9.5.21 בשעה 11:00 יינתן מצדה מענה מפורט לכתב האישום.
המזכירות תשלח לצדדים העתק ההחלטה.
3
ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"א, 24 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.
