כתב הקובלנה ערוך שלא בהתאם לדין, בצורה מסורבלת ולא ברורה דיה, ונראה שאף כולל אישומים בעבירות שלא ניתן לכלול במסגרת קובלנה פלילית.

בדיון שהתקיים, ניתן היה להתרשם כי הקובל נוטה לגלוש גם לסוגיות שאינן עומדות לדיון, ולערבב בין סוגיות וטענות שונות, תוך שהוא חוזר שוב ושוב על טענותיו הבסיסיות כנגד הנאשמים שבכתב הקובלנה.

5. על כן, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו של הקובל, מחד גיסא, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות הנאשמים, מאידך גיסא, וכן על מנת לאפשר לבית המשפט להבין כהלכה את טענות הקובל ולנהל הליך הולם, הוגן וראוי יש מקום לחייב את הקובל למנות לעצמו עורך-דין שייצגו בקובלנה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 73 לחסד"פ.

6. סעיף 73 לחסד"פ קובע כי היה ונוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את עניינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את עניינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה, עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע.

7. ברע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/8/09), נקבעו הדברים הבאים, בהקשר של קובלנה פלילית פרטית:

"היכולת להגיש קובלנה מעניק בידי הפרט אפשרות לעמוד על זכויותיו ולהביא לאכיפת החוק, בכל אותם מקרים שבהם התביעה הכללית נמנעת, מטעמים שונים, מהעמדתם של מבצעי העבירות לדין. דבר זה מבטא הכרה באינטרס האישי של נפגע העבירה בהעמדתו של העבריין לדין, וגם הכרה באינטרס ציבורי רחב יותר, להביא למיצוי הדין בחלק מהמקרים שבהם אין רשויות התביעה עושות כן, על ידי שיתופו של הציבור במלאכה זו. משכך, יש הרואים בקובלנה ערובה חשובה לחירות ואכיפת החוק... אולם, לצד יתרונות אלה של מוסד הקובלנה, כרוכים בו גם קשיים לא מבוטלים, שעל חלקם עמד בית משפט זה בעבר: "הקובלנה הפרטית מכבידה עם הנאשם. היא מוגשת מבלי שהקובל חייב להגיש תחילה תלונה בגינה ומבלי שהיא חייבת לעבור תחילת חקירה משטרתית מסודרת ובדיקת מצב הראיות בידי התביעה... קיים חשש לקובלנה חסרת יסוד מספיק בעובדות. קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו. יש בקובלנות גם בזבוז זמן יקר של ביהמ"ש, בייחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו יודע איך לנהל את הדיון".

נקודת האיזון שמצא המחוקק לכל אלה... מגבלה נוספת על ניהול הקובלנה, הקבועה בסעיף 73 לחסד"פ, עוסקת במקרים בהם מתרשם ביהמ"ש כי הקובל אינו מסוגל לנהל בכוחות עצמו את הקובלנה, שאז ניתן לחייבו לעשות כן באמצעות עורך דין, ולהפסיק את הדיון בקובלנה עד שיעשה כן..." [ראו בעניין זה גם את רע"פ 482/14 הלפרין נ' סטאר ואחרים (פורסם במאגרים ביום 3/3/14)].

8. כאמור, בהתנהלות הקובל עד כה יש כדי לסרבל את ההליך שלא לצורך.

9. עיון בטענות הצדדים, כפי שנפרשו בכתבי הטענות שהוגשו מצדם, מעלה כי בין הצדדים קיימת לכאורה היסטוריה של הליכים קודמים.

10. בהינתן כלל הנסיבות האמורות לעיל, ומבלי לקבוע דבר ביחס לתוכן טענותיו של הקובל בקובלנה, אני סבור כי ההליך נשוא הקובלנה דנן הינו מורכב באופן שהקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענייניו בבית המשפט.

11. לקובל ניתנה כבר הזדמנות לשכור שירותיו של עורך דין שייצגו, לבקשתו.

מאחר שהקובל לא עמד בהתחייבותו ולא קיים את החלטת בית המשפט היה מקום לשקול שלא לתת לקובל הזדמנות נוספת ולהורות על מחיקת הקובלנה כעת. אולם, בשים לב לנתונים שפירט הקובל בבקשתו האחרונה, אני סבור כי יש מקום לתת לקובל הזדמנות נוספת לשכור שירותיו של עורך דין שייצגו, אך זאת במסגרת החלטה שמחייבת אותו לעשות כן, בהתאם להוראות החוק, ותוך שמובהר לו כי אי קיום ההחלטה עלול לגרור את ביטול הקובלנה.

12. אשר על כן, ומתוקף סמכותי על פי סעיף 73 לחסד"פ, ובשים לב לפרק הזמן שניתן כבר לקובל עד כה להעמיד עורך דין שייצגו - אני מורה על הפסקת הדיון בקובלנה עד אשר ימנה הקובל לעצמו עורך דין שייצגו באופן מלא בהליך זה, וזאת למשך פרק זמן של 30 ימים מהיום.

13. מובהר לקובל כי היה ולא יודיע בתוך התקופה האמורה כי מינה לעצמו עורך דין שייצגו בהליך זה, לרבות ציון פרטיו של עורך דין וצירוף ייפוי כוח, עלול לגרום הדבר לביטולה של הקובלנה, והכל בהתאם לאמור בסעיף 73 סיפא לחסד"פ.

14. בשלב זה, הדיון הקבוע ליום 27.6.17 מבוטל.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר, ותקבע את התיק לתז"פ ביומני בעוד 35 ימים.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.