5. מנגד יוכל ב"כ הנאשם לעתור מבית המשפט, כי יסתפק במאסר בגובה ימי המעצר(מיום 13/8/16 ) שריצה הנאשם עד לגזירת דינו בצירוף רכיבי ענישה נוספים.

6. ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות, סמים, תקיפת בן זוג , שבל"ר וסחיטה באיומים ועברו התעבורתי המכביד של הנאשם הכולל 6 הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה (2), נהיגה ללא רשיון נהיגה (4) עבירות חוזרות המצביעות על מסוכנותו הרבה למשתמשים בדרך.

7. בית המשפט התחשב בנאשם עד כה אולם הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו, שב וביצע העבירות מושא כתב האישום שלפנינו תוך רמיסת החוק והחלטות בית המשפט ברגל גסה.

8. לפיכך ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש מאסר בהתאם לרף העליון אליו הסכימו הצדדים.

9. מנגד טען ב"כ הנאשם , כי יש מקום להסתפק בתקופת מעצרו בצירוף רכיבי ענישה נוספים.

10. תיקון כתב האישום לקולא בהתווסף לעובדות כתב האישום , תיאור נסיבות ביצוע העבירה מבטאת את היחלצותו של הנאשם לעזרת בת זוגתו בשל מצוקתה, אלמלא היזקקותה לעזרה לא היה נולד כתב אישום זה.

11. לדבריו נסיבות העבירה מלמדות כי נהיגתו של הנאשם ערכה מספר שניות ולא גרמה לסיכונם של משתמשי דרך אחרים.

12. עוד ציין ב"כ הנאשם, כי הנאשם חזר בו מכפירתו הודה וחסך זמן שיפוטי יקר ולכן יש מקום להקל עימו בגזירת הדין.

13. לעניין גזירת העונש עתר ב"כ הנאשם להסתפק במאסר בגובה ימי המעצר שריצה עד כה הנאשם.

14. בדבריו לעונש הביע הנאשם חרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו הקשות, בלקיחת האחריות בהזדמנות הראשונה ובנסיבות החריגות של ביצוע העבירה.

דיון

מהו העונש ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה ובלתי מורשה

15. עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה. בית המשפט העליון התייחס לא פעם לחומרה המיוחדת אותה יש לייחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולענישה המחמירה המתחייבת בעטיה. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.05.05):

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

16. יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.01.11)).

17. ברע"פ 5638/13 ארז נכפולגר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.01.14), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, אשר השית 12 חודשי מאסר, תוך הפעלה בחופף של מאסר מותנה בן 12 חודשים, על נאשם בעל עבר תעבורתי מכביד וזאת למרות נסיבותיו האישיות. כב' השופט מלצר ציין:

"... אף לא תתכן מחלוקת כי העונש שנגזר על המבקש איננו חורג לחומרה ממדינות הענישה המקובלת. למעשה, נראה כי ההיפך הוא הנכון: העונש, אשר הושת על המבקש, הינו עונש מתון מאוד, בהתחשב בעברו התעבורתי המכביד, הכולל עשרות הרשעות (לרבות בעבירות שבהן הורשע כאן), ובעובדה שעמד לחובתו עונש מותנה בר-הפעלה".

18. ברע"פ 7982/13 עדיאל שגן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 06.01.14), נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין שהשית 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה בחופף של עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, וכן 30 חודשי פסילה, על נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה אשר לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. וכך בית המשפט ציין:

"העובדה כי זוהי הרשעתו השלישית של המבקש בעבירה שעניינה נהיגה בזמן פסילה, וכי הוא נהג בכלי רכב שהוא אינו מוכשר לתפעלו, מעידה על התנהלות חסרת רסן, ועל חוסר אכפתיות לשלומם ובטחונם של המשתמשים בדרך, לרבות בטחונו שלו עצמו".

19. בעפ"ת 42946/08/11 מסרואה נ' מדינת ישראל (23/10/11), ציינה השופטת נגה אהד,

"...נהיגה על ידי בלתי מורשה כמוהה כעליה על כלי רצח, נהיגה בו בנתיב נסיעה כמעט כמו שימוש ברולטה רוסית..."

20. ברע"פ 3149/11 בראנסי ראסם נ' מדינת ישראל וברע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל, בית המשפט כינה עבירה זו כאיום נע והובהר כי יאה לה ענישה של ממש, גם לצורכי הרתעה.

21. מהפסיקה האמורה עולה כי מדיניות הענישה בתיקים דומים כוללת רכיב של מאסר לתקופה משמעותית.

22. במקרה דנן לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.

העונש הראוי לנאשם

23. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי המתחם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה .

24. נתתי דעתי לגילו של הנאשם ולנסיבותיו האישיות.

25. אקח בחשבון את העובדה כי הנאשם מצוי בתנאי מעצר קשים מיום מעצרו 13/8/16 ללא כל תנאים להם זוכים אסירים המרצים עונשם.

26. יש בהחלט הצדקה (מכוח ניסוח החוק בתיקון 113 של חוק העונשין) לתת ביטוי לקולא ללקיחת האחריות המלאה של הנאשם.

27. יחד עם זאת, בקשת ההגנה להסתפק בתקופת המעצר, כעונש מאסר הולם בצירוף רכיבי ענישה נוספים אינה יכולה להתקבל על ידי. בחינת מעשי הנאשם בפרשה זו על רקע עברו התעבורתי והפלילי מצדיק בעיני דחיה של עמדת ההגנה וגזירת עונש מאסר ארוך יותר באיזון השיקולים הראוי.

28. אין דינו של עבריין רצידיוויסט כמי שלו מעידתו הראשונה, נאשם זה הראה כי החלטות בית המשפט בעניין פסילתו אינן מרשימות אותו ולכן רק ענישה משיקולי הרתעה יכולה לייצר כלפיו אפקט ענישתי הולם.

29. הנאשם פגע בשלום הציבור ובטחונו כערך מוגן עת החליט לנהוג ברכב הגם שבית המשפט פסל אותו מיכולת לנהוג.

30. לעובדה כי הנאשם בלתי מורשה לנהיגה, תרומה נוספת לחומרת הנסיבות בתיק זה, שכן שונה אדם היודע לנהוג ברכב (לאחר שעמד בכל במבחני הרישוי) מאדם שלא רכש מיומנות על פי חוק וכל ידיעתו מסתכמת בלימוד עצמי, אגב יצירת סכנה מוחשית למשתמשי הדרך.

31. גם מבחינה פלילית עברו של הנאשם מכביד, לחובתו הרשעות בעבירות אלימות ,סמים, שבל"ר ונהיגה בקלות ראש ובלא רשיון נהיגה, נתתי דעתי לעובדה כי הרשעותיו הפליליות הקשורות לנהיגה נעברו לפני שנים רבות.

32. במקרה דנן, נהיגתו של הנאשם בפסילה ובלא רשיון נהיגה הגם שנועדה לסייע לבת זוגתו, נעשתה לאחר שכבר הורשע בעבירות תעבורה דומות וחמורות וריצה שני עונשי מאסר בפועל. ביום 27/5/07 נגזרו עליו 8 חודשי מאסר בגין הרשעתו בשתי עבירות של נהיגה בפסילה וללא רשיון נהיגה. הנאשם לא השכיל ללמוד את לקחו וביום 12/11/12 הורשע בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה ובלא רשיון נהיגה וזאת בהיותו שיכור פעם נוספת ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר ופסילה בת 10 שנים. עונשים שלא הרתיעו מלשוב לדרכו הרעה ולבצע עבירות תעבורה חוזרות פעם אחר פעם .

33. העובדה כי נהיגתו הפעם הייתה על מנת לעזור לבת זוגתו, אינה יכולה להקהות מחומרת מעשיו ומזלזולו החוזר ונשנה בחוק ובהחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו. זוהי הרשעתו השלישית של הנאשם, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה והשישית(כולל עברו הפלילי) בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף.

34. מצאתי מקום לגזור על הנאשם עונש פחות מהרף העליון שהוסכם בין הצדדים לאחר שנתתי משקל לקולא לתיקון כתב האישום ולנסיבותיו האישות הקשות של הנאשם כפי שפורטו בפני.

לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים ובחנתי את טיעוני הצדדים:

אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. הנני מטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 7 חודשים אשר ירוצה מיום מעצרו 13/8/16 .

ב. הנני מטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים והתנאי הוא שבמשך שלש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה של נהיגה ללא רשיון תקף מעבר ל-12 חודשים, או נהיגה בזמן פסילה.

ג. בהתחשב בנתון כי הנאשם מרצה עונש פסילה בפועל בן 10 שנים מיום 12/11/12 , הנני מטיל על הנאשם עונש פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה למשך 6 חודשים מיום שחרורו מבית המאסר.

ד. הנני מטיל על הנאשם פסילה על תנאי בת 6 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו מבית המאסר לא יעבור על אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

ה. הנני מטיל על הנאשם התחייבות כספית על סך 5000 ₪ למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף , או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו חשוון תשע"ז, 16/11/2016 במעמד הנוכחים.

אורן בועז , שופט

הוקלדעלידירחלאליעזר