ע"פ 969/20 – פלוני נגד מדינת ישראל,פלונית
|
|
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבות: |
1. מדינת ישראל 2. פלונית |
|
|
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.12.2019בתפ"ח 37743-02-19 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' כרמל, ש' רנר ו-ח' מאק-קלמנוביץ |
תאריך הישיבה: |
ט"ו בשבט התש"ף (10.2.2020) |
בשם המבקש: |
עו"ד שמואל הורוביץ, עו"ד נדב גדליהו |
בשם המשיבה 1: |
עו"ד חיים שוויצר |
1. זוהי בקשה לעיכוב עונש המאסר שהושת על המערער עקב הרשעתו באינוס וביצוע מעשים מגונים בצעירה הסובלת מלקות שכלית.
2
2. בקצרה ייאמר כי המבקש הורשע ביום 24.3.2019
על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן (תפ"ח 37743-02-19, השופטים ר' כרמל, ש' רנרו-ח' מאק-קלמנוביץ) בעבירות של אינוס לפי סעיפים
3. מאחר שהודאתו של המבקש בעובדות כתב האישום המתוקן נעשתה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, ביום 25.12.2019 גזר בית המשפט המחוזי את עונשו. בית המשפט המחוזי השית על המבקש עונש מאסר בפועל בן שלוש שנים שתחילת ריצויו נקבעה ליום 16.2.2020, וכן מאסר על תנאי בן שישה חודשים כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירות מין מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. בנוסף המבקש חויב בתשלום פיצויים בסך של 75,000 שקלים למתלוננת.
4. על גזר דין זה הוגשו למעשה שני ערעורים: ערעורו של המבקש, שבקשה זו לעיכוב ביצוע נסמכת עליו, וערעורה של המדינה (ע"פ 2020/20). בערעור שהוגש מטעם המבקש נטען כי בעיקרו של דבר כי יש מקום לאפשר לו למצות הליך שיקומו שבו החל, ובסופו של דבר, בכפוף לכך שהליך זה יעלה יפה, להימנע מלגזור עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. בהקשר זה המבקש מפנה להערכת המסוכנותשהוגשה בעניינו וטוען כי נקבע שהמסוכנות המינית שנשקפת ממנו היא ברמה בינונית עד נמוכה והומלץ בה על שילובו של המבקש כבר עתה בקבוצה טיפולית. בנוסף טוען המבקש כי העונש שהושת מחמיר עימו, וכי הוא מהווה עמוד תווך מרכזי בקרב משפחתו.
5. המבקש טוען כי היענות לבקשה במקרה זה היא חיונית על מנת שלא לסכל את תכלית הערעור השיקומית, ובדיון שנערך בפני ביום 10.2.2020, שב בא-כוחו והדגיש כי מאסרו ימנע את האפשרות לשילובו בקבוצה טיפולית, ובכך יסכל את ההליך שבו החל.
6. עמדת המדינה היא שדין הבקשה להידחות. המדינה מדגישה כי העבירות שבהן הורשע המבקש הן חמורות ביותר, ולכן, כאשר הערעור שהוגש הוא על גזר הדין בלבד, אין כל היתכנות לכך שלא יושת עליו עונש מאסר בפועל. למעשה המדינה אף טוענת כי בית המשפט המחוזי חרג בפסיקתו לקולא באופן קיצוני שאף מצוי מתחת לעונש המינימום שנקבע בצד העבירות שבהןהורשע – וכי לפיכך הגישה את הערעור מטעמה. בא-כוחה של המדינה אף עמד על הפגיעה הקשה בקורבן העבירה, כפי שזו עולה מהתסקיר שנערך בעניינה, וציין כי המעשים ריסקו את חייה וניפצו אותם כליל.
3
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הבקשה להידחות. כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של גזר הדין– גם כאשר הערעור מוגש על הכרעת הדין (ראו: ע"פ 9302/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (7.12.2017)); וכך ביתר שאת בשעה שהוא מכוון כולו כנגד גזר הדין בלבד, כאשר למבקש לא עומדת עוד חזקת החפות ואין נסיבות חריגות המצדיקות את דחיית ריצוי מאסרו (ראו: ע"פ 6935/19 פלוני נ' מדינת ישראל (24.10.2019)).
8. אף לגופו של דבר ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי טענתו המרכזית של המבקש שלפיה עונש המאסר בפועל שנפסק לו יתבטל כליל היא מוגבלת למדי. בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת במעשים דוגמת אלה שבהם הורשע המבקש, שעל השלכותיהם מעיד תסקיר נפגעת העבירה, נראה כי הסיכוי שהמבקש, שאינו מערער כאמור על עצם הרשעתו, לא יישא בעונש מאסר כלל, אינו מצדיק את עיכוב ביצוע ריצוי עונשו. הגשת ערעור על-ידי המדינה בנסיבות העניין המכוון כנגד קולת העונש מוסיפה אף היא משקל מה. בהקשר זה יש להעמיד דברים על דיוקם ולהבהיר כי כל שנכתב בהערכת המסוכנות ביחס למסקנותיה הוא כי "הנבדק יכול להיתרם בטיפול ייעודי במסגרת של טיפול קבוצתי שבועי ושיחות פרטניות".
9. אין צריך לומר שדרכו של המבקש פתוחה למיצוי אפשרויות הטיפול גם במסגרת המאסר, ולכאורה דומה שטוב יעשה אם ילך בדרך זו.
10. סוף דבר: הבקשה נדחית. על מנת ליתן למבקש שהות להתארגנות, אני מורה כי הוא יתייצב לריצוי העונש שהוטל עליו ביום 8.3.2020 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.
ניתנה היום, י"ז בשבט התש"ף (12.2.2020).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
20009690_A02.docx חנ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
