1

1.        נגד המערערת, בן זוגה ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום. המערערת זוכתה ואילו בן זוגה הורשע. המערערת השיגה, בגדר ההליך שבכותרת, על החלטת בית המשפט המחוזי לחילוט רכוש בעקבות הרשעת בן זוגה. כיצד יסווג הערעור שהוגש – כערעור פלילי, כפי שהוגש על-ידי המערערת לכתחילה, או שמא כערעור אזרחי?

רקע עובדתי וההליכים הצריכים לעניין

2

2.        כאמור, נגד המערערת ובן זוגה, יחזקאל גבריאל זוננישוילי (להלן: יחזקאל), ונגד נאשמים נוספים הוגש כתב אישום שייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן ועבירות סמים נוספות. המערערת זוכתה בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.9.2016, ואילו יחזקאל הורשע. יחזקאל והמדינה, מזה ומזה, ערערו לבית משפט זה על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי – יחזקאל על עצם ההרשעה, והמדינה על קולת העונש שהושת על יחזקאל. בית משפט זה דחה את שני הערעורים למעט בכל הנוגע לרכיב החילוט, בקובעו כי יש להורות על חילוט רכוש בשים לב לכך שהוכרע כי יחזקאל הוא "סוחר סמים", וזאת בכפוף למתן אפשרות לטוענים לזכות ברכוש להשמיע את טענותיהם (ע"פ 307/17 זוננישוילינ' מדינתישראל, פסקה ט"ז(21.3.2017) (להלן: ע"פ 307/17)). בנסיבות אלו, הושב התיק לבית המשפט המחוזי לשם שמיעת טענותיהם של הטוענים לזכות ברכוש כמתואר.

3.        בהחלטתו מיום 4.11.2018 הורה בית המשפט המחוזי על חילוט הרכוש (להלן: החלטת החילוט). הערעור שבכותרת, אשר הוגש על-ידי המערערת כערעור פלילי, נסב על החלטת החילוט.

טענות הצדדים

4.        לאחר הגשת הערעור, הגישה המדינה בקשה לשינוי סיווגו של ההליך שהוגש לערעור אזרחי בהפנותה להוראות סעיף 36ה לפקודתהסמיםהמסוכנים [נוסחחדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים). המערערת, מן העבר השני, טוענת כי מכיוון שהייתה נאשמת בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, מעמדה הוא לא כשל טוען "חיצוני" לזכות ברכוש אלא כשל מי שהיה חלק מן ההליך הפלילי. על כן, כך לטענתה, קמה לה זכות להגשת ערעור פלילי על החלטת החילוט.

דיון והכרעה

5.        סעיף 36ה לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי ערעור של מי שטוען לרכוש שחולט בהליך פלילי יהיה "בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי". לפיכך, ערעורים שהוגשו לבית משפט זה על החלטות חילוט על-ידי מי שטוען לזכות ברכוש – בין אם לפי פקודת הסמים המסוכנים, לפי לחוקאיסורהלבנתהון, התש"ס-2000 או לפי סעיף 39 לפקודתסדרהדיןהפלילי (מעצרוחיפוש) [נוסחחדש], התשכ"ט-1969– סווגו כערעורים אזרחיים (ראו: ע"פ 8755/12 סבןנ' מדינתישראל(31.12.2012); ע"א 8487/09 ניצנינ' מדינתישראל, פסקה 7 (27.10.2013); בש"פ 515/16 פלונינ' מדינתישראל(8.3.2016); ע"א 6892/16 כהןנ' מדינתישראל(28.5.2017) (להלן: עניין כהן); בש"א 10092/17 צרניקנ' מדינתישראל, פסקה 14 (1.2.2018). עוד ראו: בש"פ 7925/11 לויןנ' מדינתישראל, פסקאות 17-16 (30.8.2012) העוסק בהגשת ערעור על-ידי טוענת לזכות נגד החלטה לתפיסת נכסים של נאשם שנמלט).

3

6.        לא למותר לציין כי אף ערעור על החלטת חילוט זמני מכוח סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים, אשר אפשרות הגשתו על-ידי הטוען לזכות ברכוש הוכרה בפסיקה כ"פרקטיקה מתקנת", סווג גם הוא כערעור אזרחי (ראו: בש"פ 4852/14 מורגנשטרןנ' מדינתישראל, פסקה 4(6.8.2014); ע"פ 5233/17 פלוניתנ' מדינתישראל(26.7.2017); ע"פ 9009/18 "בשבילהכבוד בע"מ"נ' מדינתישראל(4.2.2019) (להלן: עניין בשביל הכבוד)).

7.        בהחלטתי הנ"ל בעניין בשביל הכבודעמדתי על הטעמים לסיווג הליך ערעורי מטעמו של הטוען לזכות ברכוש מחולט כערעור אזרחי. בין השאר ציינתי כי ככלל הפן האזרחי בערעור המוגש על-ידי טוען לזכות ברכוש מחולט יהיה הפן הדומיננטי וכי האינטרס של מגיש ההליך גם הוא אינטרס קנייני של שמירה על זכויותיו ברכוש (עוד ראו: ע"פ 1982/93 בנקלאומילישראלבע"מנ' מדינתישראל, פ"ד מח (3) 238, 247 (1994); ע"א 3343/05 טאהאנ. מדינתישראל (11.07.2005) (להלן: עניין טאהא)).

8.        להשלמת התמונה אציין כי ערעור של טוען לזכות ברכוש נגד החלטת חילוט סווג בעבר כערעור אזרחי גם במקרים שבהם הוגש ערעור מקביל על-ידי הנאשם. ברם, לצורך היעילות הדיונית, לעיתים שמע בית המשפט את שני הערעורים יחדיו (ראו, למשל: ע"פ 7376/02‏ כהן נ' מדינת ישראל,פ"ד נז (4) 558 (2003); ע"א 7929/12 ‏מוראידינ' מדינתישראל (28.1.2013); עניין כהן, בפסקה 3).

9.        מהו, אפוא, דין סיווגו של הערעור שבכותרת, אשר הוגש על-ידי מי שהייתה נאשמת בבית המשפט המחוזי אולם זוכתה בדין ומאוחר יותר נדחו טענותיה כטוענת לזכות ברכושו של בן-זוגה שהורשע באותה פרשה?

4

10.      לאחר ששקלתי בדבר סבורני כי יש לסווג את ההליך כערעור אזרחי. אכן, בתחילת דרכו של ההליך הפלילי שנוהל בבית המשפט המחוזי הוגדרה המערערת כנאשמת שכן כתב האישום בפרשה הוגש גם נגדה. ואולם, בהמשך הדרך זוכתה המערערת בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. פסק-דין זה סתם את הגולל על ה"מקטע הדיוני" של המערערת כנאשמת בהליך הפלילי, ומאז זיכויה היא כבר אינה מהווה עוד "בשר מבשרו" אף שזה המשיך להתקיים ביחס לנאשמים אחרים שהורשעו. כעת, מעמדה של המערערת בהליך הפלילי נובע אך ורק מכוח טענותיה לזכות ברכוש שחולט. הדברים עולים גם מפסק-דינו של בית משפט זה בע"פ 307/17 שבו נקבע כי התיק יושב לבית המשפט המחוזי על מנת לתת לטוען לזכות ברכוש להשמיע את טענותיו, ואף מהחלטת החילוט. משכך, יש לראות את המערערת כמי שטוענת לזכויות ברכוש, וכפועל יוצא מכך – כמי שיש לה זכות להגשת ערעור אזרחי על החלטת החילוט.

11.      אשר על כן, אני קובעת כי הערעור שבכותרת יסווג כערעור אזרחי.

           המזכירות תפתח תיק מתאים. המערערת תשלם את האגרה בשיעור הקבוע בדין עד ליום 14.2.2019. בהתחשב במהות ההליך (ראו:עניין טאהא) יועמד העירבון על סכום מתון בסך של 8,000 ש"ח, אשר יופקד אף הוא עד לאותו מועד. בהיעדר תשלום או הפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין.

      המזכירות תתייק את ההחלטה בתיקי השופטים.

           ניתנה היום, ‏ל' בשבט התשע"ט (‏5.2.2019).

_________________________

18089880_D04.docx  מש