ע"פ 8791/17 – ג'מיל אמר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
לפני: |
|
|
כבוד השופט ג' קרא |
|
כבוד השופט א' שטיין |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 27.09.2017 בתפ"ח27569-11-15 שניתן עלי ידי כבוד סגן הנשיא א' שפירא, סגן הנשיא א' אליקים והשופטת ת' נאות |
תאריך הישיבה: |
כ"ה בשבט התשע"ט |
(31.01.2019) |
בשם המערער: |
עו"ד אלי כהן; עו"ד רינת בנתורה |
בשם המשיבה: |
עו"ד ארז בן ארויה |
בשם שירות המבחן : |
גב' ברכה וייס |
מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 27569-11-15, כב' הנשיא ר' שפירא, סגן הנשיא א' אליקים והשופטת ת' נאות פרי). המערער ושני אחרים הודו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן. המערער הורשע בעבירת הריגה. הסדר הטיעון קבע טווח ענישה שבין 16-12 שנות מאסר. בית המשפט גזר על המערער 13 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי. הסנגור סבור כי היה מקום להטיל את עונש המאסר המקל ביותר בגדרי המתחם שנקבע – 12 שנים.
2
נודה כי לו היה בית המשפט המחוזי מטיל עונש בן 12 שנות מאסר – לא היינו מתערבים בכך. ברם, זוהי עמדתנו גם ביחס לעונש שהוטל על המערער – 13 שנים. ענישה אינה בגדר מתימטיקה מדויקת. מן הצד האחד נתן בית המשפט משקל לקולא לנסיבות ביצוע העבירה, להתנהלות המנוח, העדרן של הרשעות קודמות ותסקיר שירות המבחן. מן הצד השני ניתן משקל לחומרת העבירה שבוצעה – קיפוח חיי אדם.
סיכומו של דבר, בית המשפט קמא קיבל את ההסדר ואף קבע עונש מאסר בפועל המתקרב לתחתית טווח הענישה שנקבע בהסדר. בכך לא נפלה כל טעות.
ניתן היום, כ"ה בשבט התשע"ט (31.1.2019).
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
_________________________
17087910_Z02.docx מא
