1

           המערער הורשע בגין עבירות של מעשים מגונים במשפחה שביצע בבתו החורגת, חלקן בעת שהייתה קטינה שטרם מלאו לה 16 שנה, וכן בעבירות של פגיעה בפרטיות; היזק בזדון; תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

           המערער הודה בביצוע חלק מהעבירות, הקלות יותר שיוחסו לו והכחיש את ביצוע העבירות החמורות יותר. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו. בית המשפט השית על המערער שש וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי וכן חייב את המערער לפצות את שתי המתלוננות בסך של 40,000 ₪ לאחת ובסך 10,000 ₪ לשניה.

2

           הערעור שבפנינו הופנה בתחילה הן נגד הכרעת הדין והן נגד גזר הדין. לאחר שהמערער שמע את הערותינו, הוא חזר בו מהערעור על הכרעת הדין ומיקד את טיעוניו כלפי גזר הדין בלבד. לטענתו, בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה. המשיבה מחזיקה אחר גזר הדין.

           טוב עשה המערער שחזר בו מהערעור על הכרעת הדין המבוססת כולה על קביעת ממצאי עובדה ומהימנות. אנחנו רואים בכך ביטוי מסוים לקבלת אחריות מצדו על מעשיו.

           לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים לעניין גזר הדין, ולקחנו בחשבון את מכלול השיקולים והנסיבות, לרבות הפגיעה שנגרמה למתלוננות, נתוניו האישיים של המערער ומתחם העונש הראוי, אנו סבורים שבנסיבות העניין ובהתחשב בעמדת המערער דהיום, ניתן להפחית במידת מה את עונש המאסר בפועל שהושת עליו. אשר על כן אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל שהושת על המערער על חמש וחצי שנים. שאר רכיבי העונש יעמדו על מכונם.

           ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשע"ח (‏6.9.2018).

_________________________

  16087130_B26.doc  אב