ע"פ 8682/19 – חן רוזנטל נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון |
|
|
||
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערעור על החלטתבית המשפט השלום בתל אביב-יפו מיום 25.12.2019 בת"פ 43327-02-18 אשר ניתנה על ידי השופטת נ' תבור |
בשם המערערת: עו"ד קובי סודרי
ערעורעל החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת נ' תבור) מיום 25.12.2019 בת"פ 43327-02-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
2
1.
נגד המערערת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות לפי
2. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים דחה בית המשפט את הבקשה כבר באותו הדיון. בית המשפט הדגיש כי טענות המערערת מבוססות על חשש עתידי להיחשפות לחומרי ראיות בלתי קבילים, ואולם בשלב זה עדיין לא ברור אם מדובר בראיות שאינן קבילות הואיל ושאלה זו עודנה במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט הטעים כי "לא ניתן לקבוע מראש קיומו של משוא פנים כאשר לא ברור האם יש לטענה בסיס עובדתי כלשהו. לא ניתן לטעון לקיומה של מסה קריטית, כאשר לא ברור האם קיימת מסה של ראיות בלתי קבילות במשקל כזה או אחר". עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשת המערערת לדחות את המשך הדיון בהליך עד לאחר הגשת הערעור דנן.
3. בערעור שבה המערערת על טענותיה ומדגישה כי היחשפות המותב לעדותה של עו"ד שביט ולראיות שונות עלולה לפגוע ביכולתה להכריע בטענות הקבילות שהעלתה המערערת, וכי גם אם המותב יורה על פסילת אחדות מהראיות קיים חשש שהיחשפותו אליהן תפגע ביכולתו להכריע בהליך ללא משוא פנים. המערערת מדגישה כי עו"ד שביט זומנה להעיד בקשר לדברים שנמסרו לה לכאורה על ידי המערערת, ולא כשותפה לדבר עבירה. באשר לדברים אלה, כך טוענת המערערת, חל חיסיון עורך דין-לקוח ועל כן אין מקום שבית המשפט ייחשף אליהם. המערערת גורסת כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי לא ניתן יהיה להכריע בטענת החיסיון מבלי לשמוע את העדות במועד זה ומכל מקום, ככל שעדותה של עו"ד שביט נחוצה היה מקום להגבילה לשאלה זו בלבד. עוד טוענת המערערת כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי עדותה של עו"ד שביט נחוצה לבירור המחלוקת באשר לקבילותן של ראיות שונות, שלטענת המערערת הושגו שלא כדין.
3
4. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענת הפסלות הנטענת על ידי המערערת מתייחסת לאירועים שעדיין לא התרחשו, ובמרכזם עדותה של עו"ד שביט וחשיפת המותב לראיות שונות שיוצגו באמצעותה. כפי שציין בית המשפט, בשלב זה כלל לא ברור אם עדות זו והראיות הנ"ל הן בלתי קבילות ולכן, ברי שלא ניתן לקבוע אם היחשפות המותב לחומר האמור יש בה משום חשיפה לראיות בלתי קבילות, לא כל שכן חשיפה שיש בה כדי להקים עילת פסילה בהתאם לתנאים שהותוו לעניין זה בפסיקה (ע"פ 3063/19פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). אכן, על הטוען טענת פסלות מוטל להעלותה סמוך למועד היווצרות העילה, אך אין להלום מצב שבו צד להליך מבקש "להקדים תרופה למכה" ולפסול את המותב בטרם התברר כלל – כבענייננו – אם התגבשו התנאים המבססים את עילת הפסילה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' בטבת התש"ף (6.1.2020)
|
|
ה נ ש י א ה |
_________________________
19086820_V02.docx נג
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
