לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' סגן הנשיא השופט ב' שגיא) בת"פ 21991-04-20 מיום 24.10.2022 במסגרתו הושת על המבקש, בין היתר, עונש של 25 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו).

רקע עובדתי

1.             ביום 21.4.2020 הוגש כנגד המערער כתב אישום (שתוקן בהמשך), המייחס לו עבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן הפקודה); החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודה; החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן לפי סעיף 9(א) ו-(ד) לפקודה; התנגדות למעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; ונטילת חשמל לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.             על פי כתב האישום המתוקן, החל מיום 1.9.2019 ועד ליום 13.4.2020 שכר המבקש דירה בהרצליה שתשמש כמעבדה לצורכי גידול סם מסוכן מסוג קנבוס. לצורך כך התחבר המבקש שלא כדין לרשת חשמל של חברת החשמל והשתמש בחשמל שאינו זכאי לו. ביום 13.4.2020 הגיעו שוטרים לדירה, דפקו על הדלת, ומשלא נפתחה - חדרו השוטרים בכוח לדירה תוך שהם מזדהים כשוטרים. המבקש ואחרים נמלטו מהשוטרים עד שהמבקש נתפס על ידי אחד מהם. בתגובה לכך השתולל המבקש בניסיון להשתחרר מתפיסתו של אחד השוטרים וכתוצאה מכך גרם לו לחבלה של ממש בשורש כף יד שמאל. ביום 13.4.2020 נתפס בחזקתו של המבקש סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 65.7 קילוגרמים, שלא לצריכה עצמית.

3.             בין המבקש לבין המדינה גובש הסדר טיעון שכלל תיקון של כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש וכל צד טען על פי שיקול דעתו. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם את חומרת עבירותיו הינו בין 25 לבין 50 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט קבע כי ללא התחשבות בהליכי השיקום שעבר המבקש, יש למקם את העונש המתאים באמצעו של מתחם הענישה וזאת בעיקר משום שלמבקש עבר פלילי רלוונטי והוא אף ריצה עונש מאסר בגין נסיבות דומות. עם זאת צוין כי שירות המבחן התרשם בתסקיריו כי המבקש עבר טיפול ממושך ומשמעותי אשר הפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו, וכן כי הוא מכיר בערכו של הטיפול. לפיכך בית משפט קמא אימץ את הרף התחתון של מתחם הענישה וקבע כי על המבקש יושתו 25 חודשי מאסר בפועל, אשר יחלו מיום 18.12.2022 (בנוסף לשמונה חודשי מאסר על תנאי בסך הכל וקנס כספי בסף 8,000 ₪). על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה ובד בבד בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד למתן פסק דין בערעור. 

נימוקי הבקשה

4.             לטענת המבקש, טובים סיכויי הערעור נגד פסק הדין להתקבל. ערעורו מושתת על נימוקים מוצקים ביותר ויש לכן להימנע מאכיפה מידית של גזר הדין בטרם ייבחן הערעור לגופו. המבקש עותר בערעורו לביטול תקופת המאסר שהוטלה עליו, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן לפיה יוטל עליו צו מבחן למשך של 18 חודשים לצד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. זאת כדי שהליך השיקום המוצלח אותו עבר ואשר הוא נמצא בעיצומו לא ייגדע באיבו.

           המבקש הדגיש את קביעת שירות המבחן לפיה הסיכון הנשקף ממנו להישנות עבירות פחת, ואת שיתוף הפעולה שלו בטיפול. אי קבלת בקשתו לעיכוב הביצוע של העונש, כך נטען, משמעה גדיעת ההליך הטיפולי המוצלח ופגיעה אנושה בחייו ובשיקומו. כמו כן, המבקש הביע חששו כי נוכח אורכה של תקופת המאסר שהוטלה עליו, הוא ירצה הוא את מרבית עונשו בטרם יידון ערעורו ובכך תהא משום פגיעה קשה בזכויותיו.

           באשר לעברו הפלילי של המבקש, הוא טען כי הוא אינו מכביד כלל וכולל הרשעה אחת בגין עבירה אותה ביצע בשנת 2013. המבקש הוסיף כי במהלך תקופת המשפט לא נרשמה כל הפרה של תנאי מעצרו והוא שיתף פעולה כאמור עם גורמי אכיפת החוק ושירות המבחן. לבסוף, הדגיש המבקש כי קיים פיקדון כספי שהופקד על ידיו וכן ערבויות נוספות לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ, אשר מבטיחים את ריצוי עונשו ככל שייקבע ע"י ערכאת הערעור. 

5.             בדיון שהתקיים לפניי ביום 14.12.2022, חזר ב"כ המבקש על עיקרי טענותיו. מנגד טענה ב"כ המדינה כי דין הבקשה להידחות. זאת לאור חומרת העבירות שיוחסה למבקש ולכך שהסיכוי שהערעור שלו יתקבל באופן שלא יוטל עליו עונש של מאסר בפועל אלא עונשו יופחת ויוטלו עליו רק עבודות שירות – הוא סיכוי נמוך מאוד. עוד נטען כי הליך השיקום של המבקש הוא "מקרטע" וכי גם מטעם זה יש לדחות את בקשתו.

דיון והכרעה

6.             לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ושמיעת הטיעון בעל פה, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה. כעולה מהתסקיר האחרון של שירות המבחן מיום 20.6.2022, שירות המבחן מציין את החשיבות של השתתפות המבקש בתוכנית טיפולית במסגרת השירות, וכי השתתפות כזו יש בה כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות נוספות. שירות המבחן ממליץ כי הענישה שתוטל על המבקש לא תפגע בהמשך ההליך הטיפולי ובניסיונו של המבקש לבסס אורח חיים מחיוב יותר ותקין.

7.             בלא להתייחס לסיכויי הערעור של המבקש, וגם אם נניח כי סיכויי הערעור להתקבל הם אכן נמוכים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. זאת, הן כדי לאפשר למבקש לקדם את התהליך הטיפולי החיובי שהוא נמצא בו ולא לקטוע אותו, והן כדי לאפשר לו להעלות את טענותיו במסגרת הערעור כאשר הוא לא נמצא עדיין מאחורי סורג ובריח. דחיית הבקשה עלולה להביא לכך שהדיון בערעורו של המבקש ביחס לרכיב עונש המאסר בפועל יהפוך לתיאורטי.

8.             לכן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המערער וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על ידיו לבית משפט זה.

 14.12.2022

_________________________

22084300_P01.docx  אנ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,