ע"פ 7625/18 – מושיא משיח נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
ע"פ 7661/18 |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה בע"פ 7625/18 ובע"פ 7661/18: |
מדינת ישראל |
ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט י' מינטקביץ ) מיום 21.10.2018 בת"פ 58011-06-18; ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט י' מינטקביץ) מיום 21.10.2018 בת"פ 65130-05-18 |
בשם המערער בע"פ 7625/18: עו"ד דותן דניאלי
בשם המערער בע"פ 7661/18: עו"ד שי ויזלברג
בשם המשיבה בע"פ 7625/18
ובע"פ 7661/18: עו"ד יאיר חמודות
שני ערעורים על שתי החלטות של בית משפט השלום בירושלים (השופט י' מינטקביץ) מיום 21.10.2018 בת"פ 65130-05-18 ובת"פ 58011-06-18, שלא לפסול עצמו מלדון בהליכים שהוגשו נגד המערער, זאת לאחר שהורה על איחוד הדיון בשני ההליכים האמורים.
2
1. נגד המערער הוגש בחודש מאי 2018 לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום (ת"פ 65130-05-18) אשר כלל שלושה אישומים שונים במסגרתם יוחסו למערער עבירות של תקיפה סתם, איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר (להלן: כתב האישום הראשון). ביום 7.10.2018 התקיים דיון להקראת כתב האישום ומשהמערער כפר במיוחס לו הורה בית המשפט (השופטת ג' סקפה שפירא) על קביעת התיק לשמיעת ראיות לפני השופט ד' פולוק. ואולם, מאוחר יותר באותו היום נתן בית המשפט החלטה נוספת בה נקבע כי משהתברר שהמערער עצור עד תום ההליכים ובשים לב לתכנית העבודה של בית המשפט, התיק יועבר לשמיעת ראיות לפני השופט י' מינטקביץ.
בחודש יוני 2018 הוגש נגד המערער לבית המשפט השלום בירושלים כתב אישום נוסף (ת"פ 58011-06-18) (להלן: כתב האישום השני) אשר כלל ארבעה אישומים שונים במסגרתם יוחסו למערער, בין היתר, עבירות של הפרת הוראה חוקית בגין שתי הפרות של התנאים המגבילים שהוטלו עליו בגדר כתב האישום הראשון לרבות הפרה של תנאי מעצר בית לילי. כמו כן, בכתב האישום האמור יוחסו למערער עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, איומים, החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. המערער כפר גם במיוחס לו בכתב האישום השני והתיק הועבר לשמיעת ראיות לפני השופט י' מינטקביץ. יצוין כי בכל אחד מן ההליכים (הן בפני בית משפט השלום בירושלים והן בפני משפט זה) מיוצג המערער על ידי סניגורים שונים.
2.
ביום 10.10.2018 התקיימו דיונים נפרדים בשני ההליכים לפני
השופט י' מינטקביץ. בדיון בכתב האישום
הראשון טען בא כוחו של המערער באותו הליך, עו"ד ויזלברג, כי אין לאפשר את
שמיעת שני ההליכים על ידי אותו מותב שכן מדובר באירועים שונים במקום ובזמן ויש
להימנע מהיווצרות דעה מוקדמת של בית המשפט עקב הכרעה באחד מן ההליכים. בדיון בכתב
האישום השני הביע בא כוחו של המערער באותו הליך, עו"ד דניאלי, עמדה דומה.
בדיוני המשך שנערכו בשני ההליכים ביום 21.10.2018 הביע המערער התנגדות לאפשרות אשר
הועלתה על ידי בית המשפט לאחד את הדיונים בשני כתבי האישום לפי סעיף
3
3. בית המשפט הכריע בבקשות על אתר, במהלך הדיון, ובהחלטתו בדיון בכתב האישום הראשון קבע בזו הלשון:
"[...] העברת שני התיקים אליה [כך במקור] לא נעשתה 'בשגגה' אלא על פי תכנית העבודה של ביהמ"ש על פיה נשמעים לפני תיקיהם של כל הנאשמים שנמצאים במעצר עד תום ההליכים או בתנאים מגבילים. לאור העובדה ששני התיקים אמורים להיות מנותבים אליי, חובה עליי לשמעם אלא אם קמה עילת פסלות. משנטען שאין מדובר בבקשת פסלות, אין מקום להעביר את התיק.
מעבר לדרוש אומר, כי אכן, לו הייתי
נדרש לדון בשני התיקים האחר אחרי השני, היה עולה קושי, ככל שהייתי מכריע דינו של
הנאשם בתיק אחד וקובע ממצאי מהימנות לגביו, ולאחר מכן דן בעניינו בתיק השני. עם
זאת, ניתן לפטור את העניין בדרך פשוטה, כפי שציינתי בדיון הקודם, ביום 10.10.18:
שני התיקים עוסקים בעבירות דומות אשר נעברו לכאורה בתקופה סמוכה. משכך, על פי
הוראות סעיף
בשלב זה ביקש המערער לדחות את המשך הדיון בהליך לצורך הגשת ערעור לבית משפט זה תוך שעתר לראות בבקשתו כבקשה לפסלות שופט.
אף במסגרת הדיון בכתב האישום השני דחה בית המשפט את בקשת המערער להעביר את הדיון בהליך למותב אחר ולחלופין לפסול את עצמו מלדון בענייננו של המערער באותו הליך, תוך שציין כי טעמי החלטתו בהליך הראשון יפים גם להליך זה. כן הוסיף כי טענת המערער לפיה איחוד הדיון בתיקים יש בו כדי לגרום עיוות דין לנאשם נטענה באופן כללי וכי לטעמו איחוד הדיון לא יפגע בזכויות המערער אלא יביא לייעול הדיון.
4
4.
על שתי החלטות אלה הוגשו הערעורים דנן. בע"פ 7625/18
מלין המערער על החלטת בית המשפט בהליך השני. הוא שב על טענתו לפיה יש להעביר, לכל
הפחות אחד מהתיקים, לדיון לפני מותב אחר משיקולים של מראית פני הצדק. המערער מדגיש
כי יכולתו להתגונן חשובה יותר מתכנית העבודה של בית משפט השלום בירושלים וכן
מהיעילות הדיונית הגלומה בהחלטת בית המשפט בדבר איחוד הדיון בהליכים. בהקשר זה
טוען המערער כי השימוש בסעיף
5.
המשיבה מתנגדת לקבלת הערעורים. לשיטתה, יש לדחות את
הערעורים על הסף שכן הם מופנים, הלכה למעשה, נגד החלטת ביניים של בית המשפט לאחד
את הדיון בשני ההליכים. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בית המשפט צדק בהחלטתו להורות על
איחוד הדיון שכן מדובר בכתבי אישום שהם למעשה חלק מאותה פרשה מתמשכת שעניינה
הטרדות, איומים ומעשי אלימות חמורים של המערער שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2018 כלפי
עובדים במכולת שכונתית. המשיבה מציינת כי בניגוד לטענת המערער, רשימות העדים
שצורפו לשני כתבי האישום כוללות חמישה עדי תביעה משותפים, ובראשם בעל המכולת שהוא
מתלונן עיקרי בשני כתבי האישום. בהינתן כל אלה, טוענת המשיבה כי תכליותיו של סעיף
6. דין הערעורים להידחות.
5
הלכה למעשה עיקר הטענות שמעלה המערער מופנה
כלפי החלטת בית המשפט לאחד את הדיון בשני ההליכים לפי סעיף
אשר על כן, הערעורים נדחים.
ניתן היום, כ"ח בחשון התשע"ט (6.11.2018).
|
|
ה נ ש י א ה |
_________________________
18076250_V05.doc גק
