1

השופט נ' סולברג:

2

1.             ערעורים מזה ומזה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.9.2020 בת"פ 46442-06-18 (השופט ב' שגיא–סג"נ), אשר במסגרתוהושתעלהמשיבבע"פ 7474/20, הואהמערערבע"פ 8196/20(להלן: המשיב), עונש מאסר למשך 5 שניםו-3 חודשים; 12 חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור עבירת מין, ו-4 חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור עבירה לפי חוקהגנהעלהציבורמפניביצועעבירותמין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין) – שניהם לתקופה של 3 שנים. כמו כן, חוייב המשיב בתשלום פיצוי כספי למתלוננת בסך של 10,000 ₪. לצד העונש שנגזר, הופעלו שני מאסרים על-תנאי מגזרי-דין קודמים (ת"פ 14740-04-16; ת"פ 50050-08-15) –מאסר למשך 5 חודשיםבגין הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22 לחוקההגנהעלהציבורמפניביצועעבירותמין, ומאסר למשך 4 חודשים בשל ביצוע עבירת מין – כך שסך הכל ירצה המשיב 6 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו ב-9.6.2018.

2.             המשיב הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום בעבירה של מעשה מגונה בקטינה שלא בהסכמה חופשית, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובעבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. המשיב הודה בעובדות כתב האישום, שלא במסגרת הסדר טיעון, ומבלעדי הסכמה כלשהי לגבי העונש; ביום 14.9.202 גזר בית המשפט המחוזי את עונשו, כאמור לעיל.

3.             על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 14.6.2016 הטיל בית משפט השלום ברמלה, במסגרת ת"פ 50050-08-15, צו פיקוח ומעקב על המשיב למשך ארבע שנים, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. במסגרת צו הפיקוח, הושתו על המשיב מגבלות שונות; ביניהן, איסור על התחברות, יצירת קשר, ושהייה במחיצתם של קטינים וקטינות. חרף זאת, ביום 9.6.2018, בטרם חלפה תקופת ארבע השנים, הפר המשיב את צו הפיקוח שלחובתו, כאשר ניגש לקטינהכבת 6,בעת שהלכהברחוב,ושאל אותה אם ברצונה להתלוות אליו על מנת ש"יבדוקאותה". לאחר מכן, הוביל אותה המשיב לבניין מגורים ברחוב,שם "הורה לה לפשׂק את רגליה, החדיר את ידיו מבעד למכנסיה של הקטינה ונגע באצבעותיו באיבר מינה של הקטינה לצורך גירוי וסיפוק מיניים. בחלוףדקותספורותמהמתוארלעיל, חדלהנאשםממעשיווהורהלקטינהלהישארבמקומה, בעתשעזבאתהמקוםוהתרחקמהבניין".

4.             המדינה ערערה על קולת העונש; המשיב על חומרתו. ביום 6.7.2021 קיימנו דיון, במהלכו הוגשה לנו חוות-דעת מקצועית מטעם המשיב. זו, לכאורה,עשויה להעיד על ניצני שיפור, בתגובת המשיב לטיפול,כמו גם ביחסו לעבירות שביצע. בחוות-הדעת נאמר כי המשיב נפגע מינית בעבר – בילדותו ובנערותו–וכי על אף שאין בכך כמובן כדי להקל בחומרת העבירה, מדובר בנתון המשפיע על הטיפול הייעודי הדרוש לו. בחוות-הדעת צויין, כי ניסיונות טיפול ושיקום שנעשו בעבר – כשלו, אולם לצד זאת נכתב כי עתה מתמיד המשיב בטיפול הייעודי הנוכחי, ומביע נכונות ורצון להשתלב בהמשך במסגרות טיפול נוספות.

3

5.             בדיון שנערך לפנינו, הבענו את עמדתנו, כי לאור חומרת המעשים, הישנותם, והמסוכנות הנשקפת מהמשיב, יש להחמיר בעונשו. מדובר בעבריין מין סדרתי; לחובתו עבירות-מין קודמות בקטינים, אשר בגינן ובגין הפרת צווי פיקוח קודמים ריצה מספר רב של עונשי מאסר, לצד עונשי מאסר נוספים שהוטלו עליו בגין עבירות אחרות. הקורבן במקרה דנא, ילדה רכה בשנים, היא הקורבן השביעי במספר של המשיב, והערכת המסוכנות לגביו, מיום 4.3.2021, הצביעה על מידת מסוכנות גבוהה.

           חובתנו בנסיבות שכאלה לשווֹת לנגד עינינו את הקרבנות שהיו, ואת אלה שחס וחלילה עוד יהיו. מסוכנות שכזו, על רקע עבר כה מכביד, מחייבת כליאה ממושכת מאחורי סורג ובריח.

           בגמר הדיון, לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים מזה ומזה, המלצנו אפוא להסכים על החמרה בעונש– תוספת של שנת מאסר– שיש בה כדי לשקף את החומרה הרבה, את הפגיעה הרעה בקורבנות, בד בבד עם תחילתו של תהליך טיפולי, הפנמה, אולי גם פתח של תקווה במבט צופה פני עתיד.

           ביום 25.7.2021, לאחר שניתנה ארכה לשקול את הצעת בית המשפט, הודיענו בא כוח המשיב כי מרשומסכים להחמרה של שנה בעונש המאסר. החלטנו אפוא בהתאם על העמדת עונש המאסר על 7 שנות מאסר החל מיום מעצרו של המשיב,9.6.2018 (כולל הפעלת שני עונשי מאסר על תנאי), חלף 6 שנות מאסר על פי גזר הדין של בית המשפט המחוזי. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

           אנו רואים בהסכמתו האמורה של המשיב רובד נוסף של קבלת אחריות, ויש לקוות כי אכן היא מסמנת תחילתה של דרך חדשה; המשיב זקוק לה.

           ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"א (‏4.8.2021).

_________________________

20074740_O05.docx  שה

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,