1

המבקש הורשע בעקבות הודאתו בגדר הסדר טיעון בעבירות של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה, נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. על המבקש נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי, פסילת רישיון וחילוט הרכב לטובת אוצר המדינה.

המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש, בגדרו עותר הוא, בין היתר, לקבל את המלצת שירות המבחן ולהשית עליו מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. המדינה מתנגדת לעיכוב הביצוע ולטענתה, הסיכוי שעל העורר לא יושת עונש מאסר בפועל הוא נמוך ולפיכך אין עילה לעיכוב ביצוע לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה.

2

שקלתי את טיעוני הצדדים, מוכן אני להניח לטובת המשיבה (מבלי להכריע בכך), כי סיכויי הערעור בכל שאמור בהמלצה אינם גבוהים. בצד האמור, בהינתן תקופת המאסר, העובדה כי לא נרשמו לחובת המבקש הפרות מאז שחרורו בתנאים מגבילים, ובשים לב לגילו הצעיר ולהיעדר עבר פלילי (למעט תעבורתי), סברתי כי יש לאפשר למבקש לטעון לאימוץ המלצת שירות המבחן, קודם שיחל לשאת בעונש המאסר בפועל (ראו והשוו: ע"פ 543/20 זידאן נ' מדינת ישראל (23.1.2020)).

למותר לציין שאין באמור משום נקיטת עמדה באשר לגופה של שאלה זו.

עונש המאסר בפועל יעוכב אפוא עד למתן פסק דין בערעור. התנאים המגבילים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, לרבות הערבויות שהופקדו, יוסיפו לעמוד בעינם על מנת להבטיח את התייצבותו של המבקש.

          ניתנההיום, ‏י' בחשוןהתשפ"א (‏28.10.2020).

_________________________

20073340_M01.docx  נב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l