1

באשר למערער בע"פ 7256/16 (נאשם 2 בכתב האישום)

1.    לאחר ששמענו את טיעונו של בא כוח המערער, הודיע בא כוח המשיבה כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן המדינה סבורה כי אין הצדקה להשיב את המערער לבית הסוהר ושלפיכך יש מקום לקבל את ערעורו, ולהסתפק בעונש המאסר בפועל שאותו הוא ריצה עד כה (כ-11 חודשים).

2

2.    יצוין כי בא כוח המשיבה סבר כי בהתחשב בשגגה שיצאה מלפני הערכאה הדיונית, הייתה המשיבה מסכימה להקלה בת 6-5 חודשים בעונש המאסר שהושת על המערער דנן. ואולם, נוכח החלטתו של השופט מזוז מיום 29.9.2016 לעכב את ריצוי רכיב המאסר בעונש שהושת עליו – עיכוב שמשמעותו בפועל הייתה הפסקת ריצוי עונש המאסר – כי אז לא תעמוד המשיבה על השבתו של המערער לבית הכלא לפרק זמן קצר יחסית.

3.    בהתחשב באמור לעיל אנו מקבלים את הערעור ומורים כי תקופת המאסר בפועל שאותה ריצה המערער עד כה תבוא חלף עונש המאסר בן 21 החודשים שהושת עליו בערכאה הדיונית.

4.    שאר רכיבי העונש יעמדו בעינם.

באשר לשני המערערים בע"פ 9906/16 ולמערער בע"פ 9894/16

1.    לאחר ששמענו את טיעוניהם של באי כוח המערערים ואת טיעוני בא כוח המשיבה, לא ראינו מקום לקבל את ערעורם של המערערים בע"פ 9906/16. השניים הודו בביצוען של עבירות חמורות ובראשן תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת (במקרה דנן ארגון דאע"ש). השניים אף הודו בביצוען של עבירות נשק ובביצועה של עבירת קשירת קשר לפשע. הפער בענישה בין השניים – על האחד (נאשם 1 בכתב האישום) הושתו 27 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועל השני (הנאשם 4 בכתב האישום) הושתו 32 חודשי מאסר לריצוי בפועל – נובע מכך שהשני שבהם (נאשם 4 בכתב האישום) היה בעל התפקיד המרכזי בעבירות הנשק.

2.    באשר למערער בע"פ 9894/16 (נאשם 3 בכתב האישום), הגם שהודה והורשע בעבירת תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת ובעבירות בנשק, מצאנו לנכון לקבל את ערעורו, להקל הקלת מה בעונש המאסר שהושת עליו ולהעמידו על 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הטעם העיקרי לכך הוא שעבירות הנשק שיוחסו למערער דנן הינן מן השנים 2011 ו-2012 (מדובר בירי באזור מגורים ובחורשה) ואינן קשורות לתמיכה בהתאחדות הבלתי מותרת.

      ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ז (‏12.7.2017).

__________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16072560_W07.doc 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,