1

השופט י' דנציגר:

      לאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפנינו, ראינו לנכון לקבל את אחת מטענותיהם של המערערים.

      בהסדר הטיעון שהושג בין הצדדים (כפי שהוא עולה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מיום 19.5.2016, עמ' 13, מול שורות 16-15) – נקבע בהתייחס לאישום השני – ש"המדינה תעתור לשישה חודשי מאסר, מתוכם 45 ימים במצטבר".

2

      מסעיף 2 לגזר הדין עולה כי בית המשפט הפנה לרכיב זה של הסדר הטיעון, תחת הכותרת "הסדר טיעון", תוך שהוא מתייחס לנאשם 3 ולא לנאשמים 1 ו-2, הם המערערים דכאן. גם בהמשך גזר הדין אין התייחסות מפורשת של בית המשפט קמא להסכמה זו.

      נוכח האמור לעיל, ראינו לנכון להפחית מעונשו של כל אחד מהמערערים ארבעה וחצי חודשי מאסר, ובמובן זה ערעורם מתקבל. שאר רכיבי העונש יוותרו בעינם.

      לא ראינו הצדקה להתערב בגזר הדין בהסתמך על טיעונים אחרים שהועלו על ידי בא כוחם המלומד של המערערים, אותם לא מצאנו לנכון לקבל מטעמי המשיבה (לרבות: חומרת עונשם של המערערים בהשוואה למקרים דומים בהם הושתו עונשים מקלים; השפעת עונשו של מעורב אחר בפרשה – עליו הושת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות – על העונש שצריך היה להיות מושת על המערערים; וחלקו הקטן יותר של המערער 2 בארועים מושא כתב האישום).

      ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשע"ז (‏28.6.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16069700_W05.doc  חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,