1

1.    המערער הודה בכתב אישום מתוקן – לאחר שנשמעו חלק מהראיות – בעבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

      על פי עובדות כתב האישום, מכר המערער לסוכן משטרתי כ-600 כדורי אקסטזי, בשתי הזדמנויות שונות, תמורת הסך של 18,500 ₪.

2.    בפסק דין ארוך ומפורט השית בית משפט קמא על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 31 חודשים, וכן הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המערער לתקופה של 15 חודשים לאחר שחרורו. כן הכריז בית המשפט על המערער כסוחר סמים, והורה על חילוט חלק מהכספים שנמצאו בכספת בחדרו של המערער (סכומים של 25,000 ₪ ו-1,250 ₪).

3.    על חומרת רכיב המאסר בפועל ועל פסילת הרישיון נסב הערעור שבפנינו.

2

      המערער הלין על מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט ועל חומרת העונש בהשוואה לאחרים שהורשעו במסגרת המבצע בו פעל הסוכן המשטרתי.

4.    נקדים ונזכיר את נקודת המוצא, לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שהשיתה הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים מקום בו העונש שנגזר חורג באופן קיצוני מרף הענישה הנוהג בנסיבות דומות. על רקע נקודת מוצא זו לא מצאנו עילה של ממש להתערבות בגזר הדין. הדברים נכונים במיוחד בהינתן עברו הפלילי של המערער, הכולל חמש הרשעות בגינן כבר ריצה המערער שני עונשי מאסר בפועל (האחרון שבהם לתקופה של 28 חודשים, הושת על המערער בשנת 2006).

      נראה אפוא כי המערער לא הפנים את לקחו, ועל רקע עברו הפלילי, הכולל גם עבירת סמים, העונש שהושת עליו בוודאי אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

5.    אשר על כן, הערעור נדחה על כל חלקיו.

      ניתן היום, ‏כ"ד בתשרי התשע"ז (‏26.10.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16068220_E03.doc  עכב