ע"פ 6472/16 – אסעד אבו גאבר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
ע"פ 6472/16 |
לפני: |
המערער: |
אסעד אבו גאבר |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מיום 17.8.2016 בתיק תתע"א 10074-07-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' כהן
תגובת המשיבה מיום 1.9.2016 |
בשם המערער: עו"ד דוד גולן
בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה מרכז (השופטת מ' כהן) מיום 17.8.2016 שלא לפסול עצמו מלדון ב-תתע"א 10074-07-16.
1. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. על כתב האישום הופיעה חותמת של אגף התנועה במשטרת ישראל, שלפיה המדובר ב"תיק תלת"ן" (תביעה לחומרה בעבירות תנועה). ביום 17.8.2016 נערך דיון הקראה ראשון בפני השופטת כהן. מפרוטוקול הדיון עולה כי בפתח הדיון ביקש ב"כ המערער לדחות את הדיון לשם צילום חומר הראיות בתיק. בד בבד הביע ב"כ המערער את מורת רוחו מהחותמת שהופיעה על כתב האישום שנועדה לדידו "להשפיע על בית המשפט להחמיר עם נאשמים" (עמוד 1 לפרוטוקול). לנוכח הבקשה דחתה השופטת את מועד ההקראה ביום אחד, ליום 18.8.2016, תוך שקבעה כדלקמן:
2
"תיק זה נפתח ונקבע במהלך הפגרה בהיותי שופטת תורנית, התיק הוגדר כתיק אדום, תיק תלתן ביחד עם בקשת פסילה עד תום ההליכים. על כן, קובעת מועד חדש להקראה ולבקשה לפסילה עד תום ההליכים ליום 18.08.2016 שעה 08:30 [...]".
2. בעקבות החלטה זו טען ב"כ המערער כי על בית המשפט לפסול עצמו מלשבת בדין בתיק זה, שכן לדידו השימוש שעשתה השופטת במושגים כגון "תלתן" ו"אדום" מעיד על דעה קדומה מצדה על המערער. השופטת דחתה את בקשת הפסלות, תוך שציינה כך:
"הבקשה לפסילה מלשבת בדין לא מפורטת, לא ברור לי מדוע בית משפט צריך לפסול עצמו מלדון בתיק זה. אכן בכתב האישום הוטבעה חותמת של המשטרה ושם מופיע 'תיק תלתן' ובהגדרת התיקים התיק במערכת מופיע כ'תיק אדום' ואין בכך כדי לפסול את בית המשפט מלשבת בתיק ללא בקשה מפורטת שמצביעה על משוא פנים".
3. מכאן הערעור שלפניי. יצוין כי לנוכח הודעת ב"כ המערער על כוונתו להגיש ערעור דחתה השופטת את המשך הדיון עד ליום 6.9.2016.
4. לטענת המערער, הטעם לכך שבתחילה לא נעתרה השופטת לבקשת דחיית הדיון הוא סיווג התיק כ"תלת"ן" ו"אדום" – וכי מושגים אלה משמשים להעברת מסרים פסולה בין התביעה לבין בית המשפט, שיש בהם כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט, וליצור חשש ממשי למשוא פנים. לדידו, העובדה שבית המשפט לא מצא לנכון להורות על הפסקת המשפט אך מחזקת את החשש הממשי למשוא פנים במקרה דנן. לצד זאת, קובל המערער באופן כללי על "השיטתיות של סימון התיקים בדרך פסולה זו" על ידי משטרת ישראל והתביעה (פסקה 19 להודעת הערעור).
3
5. המשיבה סבורה כי אין חשש במקרה דנן למשוא פנים מצד בית המשפט. לשיטת המשיבה, מערכת המשפט מצאה לנכון לזרז את קיומם של הליכים משפטיים בעבירות תעבורה מסכנות חיים, ומשכך נקבעים מועדי הדיון בעבירות אלו בקבועי זמן קצרים. סמליל התלתן נועד למעשה להפנות את תשומת לב בית המשפט לסעיף העבירה בה מואשם הנאשם, ולכך שעבירה זו מנויה ברשימת עבירות התנועה החמורות. בנוסף לסמליל, התיקים גם מסווגים במערכת בתי המשפט כ"תיקים אדומים". לטענת המשיבה, אין בסמליל התלתן או בסיווג התיק כדי ללמד את בית המשפט על עברו הפלילי של נאשם, אלא הם אך נועדו להצביע על סוג העבירה בה מואשם הנאשם לצורך התייחסות מנהלית מותאמת מצד בית המשפט. משכך, המשיבה סבורה כי אין בסמליל או בסיווג כדי להשפיע על שיקול דעת בית המשפט, ולא מתקיים לדידה חשש למשוא פנים מצד בית המשפט באשר לאשמתו של המערער במקרה דנן.
6. לאחר שעיינתי בטענות המערער, בתגובת המשיבה
ובפרוטוקול הדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, בהתאם לאמור בסעיף
הערעור נדחה.
ניתן היום, א' באלול התשע"ו (4.9.2016).
|
|
ה נ ש י א ה |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16064720_C02.doc דז