1

בשם המערערים:                 עו"ד דוד ברהום

בשם המשיבה 1:                 עו"ד יוסף קנפו

1.             בקשה לעיכוב ביצוע תשלומי פיצויים שהושתו על המערערים במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בת"פ 5056-03-19 מיום 2.8.2020, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה.

2

2.             בהכרעת דין מיום 20.2.2020, הורשעו המערערים, על יסוד הודאתם, בעבירות אלימות שביצעו במהלך קטטה עם בני משפחתם: המערער 1הורשע בעבירה של המתה בקלות דעת בצוותא ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. המערער 2 הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. ביום 2.8.2020 גזר בית המשפט המחוזי את דינם של המערערים והשית עליהם את עונשים הבאים: על המערער 1נגזרו 12 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, 8 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת פשע למשך 3 שנים מיום שחרורו; ופיצוי להורי המנוח, המשיבים 3-2, בסך 50,000 ₪ וכן פיצוי לנפגע עבירה המשיב 4 בסך 40,000 ₪. על המשיב 2הושתו 7 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו; 8 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות מסוג פשע למשך 3 שנים מיום שחרורו; ופיצוי לנפגע עבירה המשיב 3 בסך 80,000 ₪. לבקשת המערערים דחה בית המשפט המחוזי את תשלום הפיצויים ליום 23.9.2020.

3.           ביום 14.9.2020 הגישו המערערים ערעור על גזר הדין, ולצדו בקשה זו לעיכוב ביצוע גזר הדין בנוגע לרכיב הפיצוי הכספי לנפגעי העבירה, עד להכרעה בערעור. במסגרת בקשתם טענו כי מדובר בסכומי פיצויים גבוהים במיוחד, בשים לב לסכומים שכבר שולמו על ידם לטענתם במסגרת הסכם עטווה שנערך בין המשפחות, וכי תשלומם המידי מעמיד נטל בלתי סביר על משפחתם. כן טענו כי מכיוון שהחיוב בפיצוי הינו לטובת המתלוננים, "לא ניתן לדעת אם ניתן יהיה לגבות בחזרה את סכומי הפיצוי ככל שהערעור יתקבל".

4.           המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המערערים לא תמכו את בקשתם בתשתית עובדתית להוכחת קושי צפוי בגביית כספם חזרה מהמשיבים, וגם הטענות כי דחיית בקשתם עלולה לגרום להם נטל כלכלי בלתי סביר – נטענו בעלמא, ללא ביסוס כלשהו. מכל מקום, נטען כי מקומן של טענות בהקשר אחרון זה להישמע בפני המרכז לגביית קנסות.

5.               דין הבקשה להידחות. בפתח הדברים יצוין כי בבקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצויים שנפסקו במסגרת גזר דין פלילי לא נדרש דיון בעל-פה (ע"פ 3190/13 זאדה נ' מדינת ישראל פסקה 10 (4.6.2013), להלן: עניין זאדה).

3

6.               כידוע, במסגרת עיכוב ביצוע חיוב בפיצוי כספי כחלק מגזר הדין נדרש בית המשפט לבחון האם קיים סיכוי גבוה לקבלת הערעור והאם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (ע"פ 4867/13 נאור מואטי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.10.2013); ע"פ 2760/14 ‏אוחיון נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (14.5.2014)). ככלל, אין לעכב חיוב בפיצוי כספי אלא אם המבקש הראה כי ככל שיזכה בערעור לא יוכל לקבל את כספו בחזרה (עניין זאדה, פסקה 11; ע"פ 1778/20 אבו גודה נ' מדינת ישראל (12.3.2020)), או יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע"פ 2068/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (31.5.2016); ע"פ 5359/20 ‏פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.8.2020); ע"פ968/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (12.2.2020)). נקודת המוצא בהימנעות מעיכוב ביצוע חיוב פיצוי והכללים שנקבעו בסוגיה נעוצים בתכלית המרכזית העומדת בבסיס מתן פיצוי לנפגע עבירה - מתן סעד מהיר לשם הטבת נזקיו (עניין זאדה, פסקה 11).

7.               בענייננו, המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם לשם היענות לבקשתם, ולמעשה לא תמכו אותה כלל בתשתית עובדתית המלמדת על נזק לאו-בר-תיקון או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות היענות לבקשתם. ברי כי קיומו של הסכם עטווה שנערך בין המשפחות, אשר נזקף לקולה לטובת המערערים בעת קביעת הפיצויים בגזר הדין, אינו מהווה, כשלעצמו, נסיבה מיוחדת כאמור.

8.               אין באמור כדי למנוע מהמערערים לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות שבסמכותו לפרוס או לדחות תשלום חוב ככל שימצא כי קיים צידוק לכך לאחר בחינת יכולותיהם של המערערים (ע"פ 9744/16 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (29.5.2017); ע"פ 7248/19 פלוני נ' מדינת ישראל (18.11.2019)).

9.             אשר על כן הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ג' בתשרי התשפ"א (‏21.9.2020).

_________________________

20064040_B02.docx  אב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l