ע"פ 6325/18 – פלוני נגד מדינת ישראל
|
|
1
|
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
|
לפני: |
כבוד השופט ע' פוגלמן |
|
|
כבוד השופטת ד' ברק-ארז |
|
|
כבוד השופט י' אלרון |
|
המערער: |
פלוני
|
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ח' סבאג) בת"פ 63264-09-16 מיום 17.7.2018 |
|
תאריך הישיבה: |
כ"ה בשבט התשע"ט |
(31.1.2019) |
|
בשם המערער: |
עו"ד הדר ברביבאי אורן; עו"ד רם דוד |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד מירי קולומבוס |
|
בשם שירות המבחן למבוגרים: |
גב' ברכה וייס |
המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס (ריבוי מקרים); מעשה מגונה; מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות; הטרדה מינית; וניסיון למעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.
2
המערער עבד כסדרן בתחנת מוניות וביצע את המעשים בהם הורשע ב-7 צעירות קטינות תוך ניצול מרותו וניצול תמימותן. על הפגיעה שנגרמה לקטינות ניתן ללמוד מתסקיר נפגעות העבירה שהעתקו הוגש גם לנו.
למערער עבר פלילי מכביד, לרבות שתי הרשעות קודמות בעבירות מין כלפי בנותיו הקטינות בגינן ריצה שני מאסרים ממושכים. רמת המסוכנות של המערער הוגדרה כבינונית-גבוהה. תסקיר שירות המבחן בערכאה קמא לא בא בהמלצה טיפולית.
לאחר איזון בין שיקולי הענישה וקביעת מתחמים לאישומים השונים, נקבע לנאשם עונש כולל שהועמד על 5 שנות מאסר בפועל, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות.
על כך נסב הערעור שלפנינו.
באי כוח המערער טענו נגד מתחם העונש שנקבע לאישום הראשון וכנגד רמת הענישה בכלל. להשקפתם, אף לא ניתן משקל לדלות הקוגניטיבית של המערער, והיה מקום לאפשר לו טיפול בחלופה שהוצעה בתסקיר המעצר. להשקפתם אף לא ניתן משקל לקולה לתקופות שבהן שהה המערער במעצר בית.
גב' וייס, בשם שירות המבחן למבוגרים, הבהירה כי על רקע הבדיקות המקצועיות שנערכו למערער לא נדרש טיפול מיוחד בהתחשב במצבו של המערער ובכך שהמערער לא הביע נכונות להשתלב בטיפול במרכז מעגלים שהתאים לצרכיו.
בשלב זה, על אף שהמערער הביע נכונות להתחיל טיפול בין כותלי הכלא, לא הגיע לטיפול והסביר זאת באי-הבנה. המערער הוזמן פעם נוספת לקבוצה שאמורה להתחיל בטיפול בימים אלה.
המשיבה סבורה כי יש להשאיר את גזר הדין על כנו מטעמי בית המשפט המחוזי.
לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים לא מצאנו כי קיימת עילה להתערבותנו.
3
מבלי לקבוע מסמרות בגבולות מתחמי הענישה, מצאנו כי העונש הכולל שהושת על המערער אינו חורג לחומרה בהינתן מספר המעשים, הפגיעה במתלוננות תוך ניצול יחסי מרות, מסוכנותו של המערער ועברו המכביד. לא מצאנו דופי גם בפעילות שירות המבחן שניסה למצוא אפיקים טיפוליים מתאימים ולא זכה לשיתוף פעולה.
תקוותנו היא שהמערער ימצה, ולו גם בשלב זה, את אפשרויות הטיפול המוצעות לו מאחורי סורג ובריח ויחל לפסוע בדרך חדשה.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, כ"ה בשבט התשע"ט (31.1.2019).
|
ש ו פ ט |
ש ו פ ט ת |
ש ו פ ט |
_________________________
18063250_M06.docx נב
