1

1.         לפניי בקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה אשר ניתן ביום 25/4/18, בתת"ע 10372-07-16.

הצדדים הודיעו על הסכמתם לפיה, החלטת בית המשפט בבקשה תינתן על סמך הכתובים ללא צורך בדיון בנוכחות הצדדים.

2.         נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה במהירות של 120 קמ"ש במקום בו מותרת נהיגה במהירות של 90 קמ"ש. המבקש ביקש להישפט. אולם, לדיון שאמור היה להתקיים ב -4/4/17 לא התייצב המבקש מאחר ולא בוצעה אליו הזמנה כדין. ב"כ המשיבה ביקש לזמן את המבקש מהמען: ירושלים 6 כפר-סבא.

3.         בבוקר הדיון שנדחה ליום 19/11/17, עתר המבקש לדחות אותו מהטעם שהוא נקרא לתת תרומת דם באופן דחוף. משכך, נדחה הדיון ליום 25/4/18. דא עקא, המבקש לא התייצב לדיון שנקבע ל- 25/4/18, ובהכרעת הדין נקבע כי מאחר והמבקש עתר לדחיית הדיון הקודם, חזקה עליו שקיבל את ההחלטה המורה על דחיית הדיון, ולכל הפחות, היה עליו לפעול לקבלתה. משכך, מצא בית משפט קמא לדון את המבקש בהעדרו ולהרשיעו.

2

בגזר דינו, מצא בית משפט קמא להשית על המבקש קנס בשיעור של 800 ₪.

המבקש מאן להשלים עם פסק הדין ועתר לביטולו. בבקשה טען המבקש, כי הזימון נשלח לרח' ירושלים 6 כפר-סבא וזהו מען שגוי. המבקש ציין כי הוא מתגורר מזה 32 שנה ברח' גורדון 6 כפר-סבא.

4.      בהחלטה מיום 6/9/18 דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שבית משפט קמא מנמק את החלטתו בכך שבבוקר הדיון, שאליו לא התייצב המבקש, הוא הגיש בקשת דחייה ומשכך היה עליו לפעול לקבלת ההחלטה. עוד קבע בית משפט קמא, כי נוכח בקשת הדחייה שהגיש המבקש, חזקה עליו שקיבל את ההחלטה בדבר דחיית מועד הדיון.

כמו כן, קבע בית משפט קמא, כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג.

5.         בבקשה דנן חוזר המבקש על טיעוניו. על פני עשרות עמודים, מציין המבקש כי הוא מתגורר מזה שנים רבות במען גורדון 6 כפר סבא, וכי האשם רובץ לפתחה של המאשימה, אשר המשיבה אשר מסרה לבית משפט קמא כתובת שגויה למסירת כתבי בי-דין. המבקש מצרף תמצית ממשרד הפנים המלמד כי מענו הוא אכן רח' גורדון 6, כפר סבא.

6.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא מסר טעם ממשי המניח את הדעת המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. עם זאת, המשיבה אינה מתייחסת בטיעוניה לנושא המען השגוי שמסר בא כוחה בבית משפט קמא. בד בבד, סבורה המשיבה, כי אין למבקש להלין, אלא על עצמו, בכך שלא בדק מה עלה בגורל בקשתו לדחיית מועד הדיון.

כמו כן, סבורה המשיבה כי סיכויי הערעור דלים.

7.         סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 קובע:

"בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשת לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200.".

3

בבש"א 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, בש"פ 9023/09 מוחסן נ' מדינת ישראל, בש"פ 6907/11 קניון שפרעם נ' מדינת ישראל וע"פ 7754/06 ציפר נ' מדינת ישראל (פורסמו במאגרים), נקבע כי בהליך פלילי, בניגוד מהליך אזרחי, לא נדרש המבקש לטעם מיוחד על מנת שבקשה להארכת מועד תיעתר. הטעם לכך נעוץ בצורך ליתן שיקול דעת רחב לבית משפט שכן עסקינן בשאלת חפותו או אשמתו של אדם ובמידת עונשו. עוד נקבע באותן הלכות, כי ככלל הגישה לבקשות נאשמים מקלה לעומת בקשות המדינה.

8.         אין לשכוח כי המבקש לא קפא על שמריו ופנה לערכאה קמא בבקשה לביטול פסק הדין, תוך שהוא מדגיש ומציין כי הזימון נשלח למען שגוי.

בענייננו, דומה כי מקור התקלה הראשונית רובץ לפתחה של המשיבה אשר מסרה לבית משפט קמא מען שגוי. משכך, קשה להלום את טענת המשיבה כי חזקה על המבקש שקיבל את ההזמנה לדיון. אמנם, לא הוברר עד תום, כיצד ידע המבקש על מועד הדיון הנדחה וכיצד ידע להגיש בקשת דחייה, אולם נוכח הקשיים העולים מההמצאה למען שגוי, יש להעדיף את בירור המחלוקת לגופה.

משכך, הבקשה להארכת מועד מתקבלת. הערעור יקובל והמזכירות תעביר הערעור למותב על פי כללי הניתוב של בית משפט זה.

9.         המזכירות תמציא את תוכן ההחלטה לצדדים ותשלח למבקש לפי המען רח' גורדון 6, כפר סבא.      

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ט, 23 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.