1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 17.9.17 בת"פ 60764-02-16.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה סתם, איומים ותגרה. על המערער נגזרו העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים בגין עבירת אלימות שהיא פשע וחמישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות שהיא עוון, צו מבחן לשנה ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות.

2.         ואלה המעשים: ביום 23.2.16 בשעת צהריים, בחנות מרכול בירושלים, התגלע ויכוח בין המערער לאשת המתלונן. המתלונן פנה למערער והלה בתגובה איים עליו. המתלונן סטר למערער בפניו והמערער ניסה להכות אותו בתגובה. קונים שהיו במקום הרחיקו את הניצים זה מזה. לאחר שהסתיים הוויכוח, הלך המערער לעבר הנאשם לאחר שפילס דרכו בין העגלות ודחף אותו בחוזקה. השניים החלו להתקוטט עד שהמתלונן נפל ארצה, איבד הכרתו ודימם מראשו. כתוצאה מכך נגרם למתלונן שבר בגולגולת.

טענות הצדדים         

3.         ב"כ המערער עותר לביטול רכיב הענישה של עבודות השירות והמרתו בשל"צ. לטענתו, בית משפט קמא שגה בכך שייחס משקל מכריע לגילו המבוגר של המתלונן על אף שנמחקה מכתב האישום העבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה, לאחר שהמאשימה השתכנעה כי המערער לא היה מודע לגילו של המתלונן. כמו כן, בית משפט קמא לא נתן דעתו לכך שהמאשימה נמנעה מהגשת כתב אישום כנגד המתלונן על חלקו באירוע, למרות שישנן ראיות מוצקות לכך שתקף את המערער. לעמדת הסנגור, בית משפט קמא שגה כשקבע מתחם ענישה שבין ששה חודשי מאסר בפועל לריצוי ממש ועד שנה וחצי מאסר, משום שמתחם הענישה בעבירות בהן הורשע המערער בכתב האישום המתוקן מתחיל ממאסר על תנאי ושל"צ. במקרה דנן יש להעדיף את האינטרס השיקומי, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על המערער עונש של"צ, תוך התחשבות בהליך השיקומי המשמעותי אותו עבר. המערער קיבל אחריות מלאה על מעשיו, כתב מכתב התנצלות למתלונן. הוא התחתן, עובד בעבודה מסודרת כרכז הסעות בחינוך המיוחד ובעבודה נוספת כמטפל סיעודי בקשישים.

3

4.         המשיבה לא התייצבה לדיון עקב עיצומי הפרקליטות.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער, יליד 1988, עולה כי הינו נשוי ואב לשני ילדים. גדל במסגרות חוץ ביתיות על רקע התמכרות שני הוריו לסמים. המערער עשה שימוש אינטנסיבי בסמים לאורך השנים. שירות המבחן התרשם כי למערער אין דפוסי התנהגות אלימים, אך עלול לנקוט באלימות כדרך להתמודדות עם משבר ומצוקה. הוא שולב בטיפול קבוצתי ופרטני במסגרת שירות המבחן בתחומי התמכרות ואלימות. המערער שיתף פעולה עם הטיפול ומסר בדיקות נקיות משרידי סם. הוא החל לעבוד כרכז הסעות חינוך מיוחד בעירית ירושלים ובמטרה להימנע מפגיעה בעבודתו ובהישגי שיקומו עד כה - הומלץ להשית עליו צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

דיון

6.         לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה מצדו שהתבטאה גם במכתב שכתב למתלונן, תהליך השיקום שעבר והתמדתו במסגרות הטיפוליות בשנה שקדמה לגזר הדין. כמו כן, יש להביא במכלול השיקולים לקולה את מצבו המשפחתי של המערער ואת העובדה שהמערער לא יזם את האלימות הפיזית באירוע. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער אמנם לא יזם את האלימות באירוע, אך התנהג בבריונות כלפי אשת המתלונן ואיים על המתלונן בעצמו. כמו כן, לאחר שהצדדים הורחקו זה מזה, רץ המערער לעברו של המתלונן במטרה להמשיך את הקטטה ללא התגרות מצד המתלונן. המתלונן הכה אדם בן 68, ומדובר בנסיבה לחומרה, גם לגבי העבירה בה הורשע המערער, שלא כעמדת הסנגור, שכן גם אם המערער לא היה מודע לגילו של המתלונן, מדובר באדם שמבוגר מהמערער בשנים רבות. כמו כן, לחובת המערער נזקף עברו הפלילי, הכולל עבירות סמים, תקיפה ואיומים מהשנים 2012-2016, שלוו בענישה מקלה בשל הליכים שיקומיים שעבר, אך נראה כי לא היה בהם כדי להרתיעו מלעבור על החוק פעם נוספת תוך זמן קצר. בנוסף, המעשים בתיק דנן בוצעו בעת שהתנהל כנגד המערער הליך אחר בשל אירוע תקיפה ואיומים בחנות אחרת באותה רשת מרכולים. מתסקיר שירות המבחן אמנם עולה כי המערער עשה כברת דרך שיקומית ומביע מוטיבציה להמשיך בה, אך העונשים שהוטלו עליו בגזר הדין מבטאים, בנסיבות דנן, התחשבות הולמת בכך, תוך איזון ראוי של כלל שיקולי הענישה בעניינו של המערער. לפיכך, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

4

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, כאמור בחוות דעת הממונה, ביום 2/9/18.

ניתן היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.