1

נוכחים:

המערער בעצמו ואשתו, הגב' בת שבע חיים

ב"כ המשיבה - עו"ד עידית כהן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער נרשם דוח תנועה עבירת מצלמה על מהירות לפי הרכב הרשום על שמו, נסע במהירות מופרזת, במקום 50 קמ"ש 89 קמ"ש, וזאת בניגוד לתקנה 54(א) לת"ת.

בשל המהירות הגבוהה, שהיא מעבר למהירות של ברירת הקנס, זומן המערער לבית המשפט ולא התייצב. במהלך הדיון הציג על-פי פרוטוקול בית משפט קמא התובע לבית המשפט "אישור מסירה חזר בציון לא נדרש". בפסקה 3 בהכרעת הדין נרשם שהתובע הגיש אישור להמצאת הזמנה לנאשם. עיון במערכת נט המשפט איננה מאשרת את העובדה שאישור המסירה נמסר לבית המשפט, אבל אותו אישור מסירה הוצג לעיוני במהלך הדיון עתה.

המערער טוען שההזמנה לא הגיעה לידיו, ולכן לא התייצב לבית המשפט. בקשתו לבית משפט קמא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר נדחתה.

2

לגופו של עניין, טוען המערער שנגרם לו עיוות דין על כך שהורשע בדין כאשר מי שנהג ברכב זו אשתו בת שבע, אשר מיהרה אל בנה החייל אשר לא חש בטוב. היא לוקחת את האחריות, כך בפניי, במהלך הדיון דכאן.

לבקשתי, ב"כ המדינה הציגה בפניי את אישור המסירה של זימונו של המערער לבית המשפט קמא. ביקשתי ממנו את תעודת הזהות שלו ועלה באופן ברור שאישור המסירה שלא נדרש נשלח לכתובת הזית 487 בית אריה, ואילו כתובתו של המערער היא הזית 457 בבית אריה.

נראה שיש למערער לצורך סעיף 130 לחסד"פ (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הסבר סביר לאי הופעתו לדיון ועל פניו גם הרשעתו שלו במקום הרשעתה של אשתו בביצוע העבירה יוצרת עיוות דין מה.

בנסיבות, וכאשר אין מצב של התחמקות מענישה על העבירה, הנני סובר שיש הצדקה לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, לרבות תוצאותיו, ולהחזיר התיק שהתייצב עם אשתו לדיון מחודש בפרשה זאת.

כאמור, הערעור מתקבל. המשמעות היא שאין על המערער לשלם את הקנס ורישיון הנהיגה יוחזר לו.

הוקלד על ידי אמיר אלופר