1

ניתן ביום 01 דצמבר 2021

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב [נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט שמואל טננבוים; ת"פ (ת"א) 19610-10-10 מיום 16.11.2021] שלא לפסול עצמו מלדון בהליך.

הרקע לערעור

2. ביום 11.10.2010 הגישה המשיבה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב כתב אישום נגד המערערים ואחרים נוספים, בגין עבירות של עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון כדין ושלא על פי תנאי הרישיון, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), וכן עיסוק כקבלן כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, ללא היתר מיוחד לכך, לפי הוראות סעיף 31(א) לחוק (בנוסחו המקורי).

3. במסגרת ההליך השיפוטי בעניינם של המערערים התקיימו דיונים רבים כמו גם החלטות רבות על ידי בתי הדין לעבודה בערכאות השונות, לרבות החלטה בעתירה שהגישו המערערים לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

2

4. ביום 3.6.2019 ניתנה מפי השופט (כתוארו אז) שמואל טננבוים הכרעת דין בתיק המרשיעה את המערערים בעבירת עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון ושלא על פי תנאי הרישיון מכוח סעיף 2(א) לחוק, וכן זיכויים של הנאשמים בעבירת עיסוק כקבלן כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל ללא היתר מהשר, על פי סעיף 10(א) לחוק. לאור אי-התייצבותם של המערערים לדיונים שנקבעו לצורך הקראת גזר דינם מספר פעמים, הורה השופט טננבאום על התליית ההליכים נגדם על פי סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (החלטה מיום 28.2.2021), כאשר המועד המעודכן להקראת גזר דינם בתיק כפי שנקבע בהחלטת הפסלות קבוע ליום 8.2.2022.

5. במסגרת ההליך הגישו המערערים בקשות רבות לפסלות השופט טננבוים, אשר כולן נדחו כמו גם הערעורים עליהן, כשהאחרונה שבהן הינה מושא הערעור המונח לפתחי. יצוין כי ביום 13.6.2016 התקבלה באופן חלקי תלונת מערער מספר 1 על התנהלות השופט טננבוים בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, ביחס להיעדר התייחסותו למספר חומרי חקירה בהחלטות של בית הדין. בקשת הפסלות שהוגשה בעקבות החלטה זו נדחתה גם היא [ת"פ (ת"א) 19610-10-10, החלטה מיום 26.12.2016].

6. ביום 17.6.2021 פסל עצמו השופט טננבוים מהמשך הדיון בתיק כיוון שאינו מכהן עוד כשופט בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב. אולם ביום 9.9.2021 ניתנה החלטה משותפת של השופט טננבוים ושל נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, השופטת הדס יהלום, לפיה בהתאם להוראות סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי, הדיון ימשיך להתקיים בפני השופט טננבוים בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב.

בקשת פסלות השופט בבית הדין האזורי ודחייתה

7. ביום 16.11.2021 דחה השופט טננבוים את בקשת הפסלות ובהחלטתו ציין:

3

"מדובר בבקשות חוזרות ונשנות לפסילתי. חלק מהבקשות הינן למעשה חזרה על בקשות קודמות שנדחו כולן לרבות הערעורים על אותן החלטות. טענותיו של מר אביר כנגד החלטות בתיק אמורות להתברר במסגרת ערעור ככל שיוגש, לאחר שמר אביר יואיל להגיע לדיון הקבוע לצורך מתן גזר הדין וסיום ההליך. לא מצאתי כל עילה לפסלות והבקשה נדחית. יצויין כי הנאשמים מתחמקים מזה תקופה ארוכה מלהתייצב לדיון להקראת גזר הדין ולסיום ההליך". (ההדגשות אינן במקור).

הערעור

8. המערערים טענו בהודעת הערעור לפסלותו של השופט טננבוים בשל מספר טענות אשר העיקריות מובאות בתמצית להלן. ראשונה, כיוון שלשיטתם "כבודו אינו בקיא בדין הפלילי [...] ולא מנסה לברר את הוראות החוק" (סעיף 1 להודעת הערעור). שנייה, השופט קיבל החלטות בהליך "על סמך עובדות שקריות" במודע (סעיף 2 להודעת הערעור). שלישית, השופט לא קיים את חובת ההנמקה עת קבע לכאורה עובדות סותרות בתיק ולא פירט בהחלטתו בעניין דחיית הפסלות את הטענות שנטענו על ידי המערערים בבקשות הקודמות (סעיף 2 להודעת הערעור). רביעית, מדובר בהפרת אמונים של השופט אשר לדעת המערערים החליט בניגוד להוראות הדין (סעיף 3 להודעת הערעור). חמישית, נטען מצד המערערים שההחלטה להשית על מערער מספר 1, מר משה אביר, עונש מאסר בפועל ניתנה בחוסר סמכות משום ש"המדינה לא פעלה כאמור בסעיף 15א(א) לחוק סדר הדין הפלילי" ומשכך מדובר לשיטתם ב"כליאת שווא" שנפסקה מצד "שופט המבצע עבירה פלילית חמורה" (סעיף 5 להודעת הערעור). עוד טענו המערערים כנגד קביעות ממצאים עובדתיים שנקבעו בעניין מעורבותה של הגב' פשייב בחברת אופקים (סעיף 2 להודעת הערעור).

9. לא נתבקשה תגובה מצד המשיבה.

דיון והכרעה

10. לאחר עיון בטענות המערערים, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. זאת, מאחר שלא שוכנעתי כי בעניין שלפניי קיימות עילות פסלות שופט מכוח סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

4

11. משעילת הפסלות מטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה בכלל, יש להביא לשם הוכחת קיומה ראיות משמעותיות [ראו למשל: עפ"ס 44428-02-21 יוסי ביליה - בדק בית בובי ובניו בע"מ (נבו 3.3.2021)]. יודגש כי עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית בכדי לבסס טענה זו [ראו: עפ"ס 57019-01-11 חן - בן עליזה חן ושות', משרד עורכי דין (נבו 21.2.2011) וההפניות שם]. ככלל, חזקה היא כי השופט היושב בדין, מקצועי ומיומן ובידו לבחון את העניינים המובאים בפניו ללא משוא פנים. אף כלל הוא, כי יינתן משקל רב לעמדת השופט הסבור כי אינו מנוע מלישב בדין, וערכאת הערעור לא תתערב בחוות דעתו של השופט הסבור כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות, אלא במקרים קיצוניים בלבד [ראו: עפ"ס 16943-11-11 חברה ישראלית למובילים בע"מ - אבנר מאירי (26.1.2012) והאסמכתאות שם; עפ"ס 28458-10-11 עמותת אנואר לקידום מעמד האישה - אומיימה מחאמיד (10.11.2011) והאסמכתאות שם].

12. במקרה שלפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של השופט טננבוים בבקשת הפסלות. ראשית, אדגיש כי דרך ההשגה על החלטות דיוניות הינה באמצעות הגשת ערעור ובקשת רשות ערעור על-פי סדרי הדין ואינה באמצעות הגשת בקשת פסלות (ראו: עפ"ס 11092-05-11 שלום כפר נופש בע"מ - מאור מזרחי (נבו 19.6.2011)). ככלל, ככל שבעל דין אינו שבע רצון מהחלטה שיפוטית שניתנה בעניינו עליו לפעול בהקדם לשינוי ההחלטה בהתאם לסדרי הדין המקובלים. במקרה דנא, המערערים פירטו בהודעת הערעור שורה של טענות שאינן מעניינו של הליך זה וכל שכן לא עומדות בעילות הפסלות הקבועות בחוק ובפסיקה. באשר לטענת המערערים כנגד התנהלות השופט המנוגדת לכאורה לסדר הדין הפלילי ולפקודת הראיות, ומבלי לדון לגופה של טענה, על המערערים לפעול בדרך המקובלת ולערער על ההחלטה בהתאם להוראות הדין בעניין.

5

13. שנית, ומבלי לנקוט עמדה בעניין, ככל שיש למערערים טענות ומענות בדבר אופן התנהלות השופט או ביחס למידת מקצועיותו, יתכבדו המערערים ויפנו לנציבות תלונות הציבור על שופטים, כפי שנעשה בעבר בהליך זה. אין מעניינו של בית דין זה לדון בטענות מהסוג האמור בהליך של ערעור פסלות שופט.

14. לפיכך שוכנעתי כי נסיבות העניין אינן באות בגדר המקרים החריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בהחלטת השופט הסבור שבידו לנהל את ההליך באובייקטיביות, וכן לא מצאתי כי יש בנימוקי בקשת הפסילה כל טעם המצדיק להתערב בכך.

סוף דבר

15. הערעור נדחה. משלא הוגשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.