1

      בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי הכספי שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.7.2015 ב-תפ"ח 44174-10-13 (כב' סגן הנשיא י' צבן, והשופטים ר' כרמל ו-ר' פלדמן-פרידמן).

1.    המבקש הורשע בביצוע עבירות מין רבות כלפי בתו, המשיבה 2, על-פני תקופה ממושכת בעת היותה קטינה, וביצוע עבירות אלימות רבות כלפי בתו הנוספת, המשיבה 3, בעת היותה קטינה אף היא. ביום 16.7.2015 גזר בית המשפט המחוזי על המבקש את העונשים הבאים: 18 שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על-תנאי, לבל יעבור עבירת מין או עבירת אלימות במשפחה במשך שלוש שנים מיום שחרורו; פיצוי בסך 25,000 ש"ח למשיבה 2 ופיצוי בסך 5,000 ש"ח למשיבה 3.

2.    ביום 30.8.2015 הגיש המבקש הודעת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, כאשר ביום 28.1.2016 הוגשו נימוקי ערעור ועיקרי טיעון מטעמו. בהמשך, ביום 1.4.2016, הגיש המבקש את הבקשה דנא, בגדרה מבוקש לעכב ביצוע רכיב הפיצוי הכספי שהושת עליו בגזר הדין. הבקשה אינה מנומקת, וכל שנטען בה הוא שנוכח העובדה שהמבקש מרצה מאסר ארוך כאשר ערעורו תלוי ועומד, יש לעכב את ביצוע רכיב הפיצוי הכספי עד להכרעה בערעור.

2

3.    המשיבה מצדה התנגדה לבקשה וטענה כי יש לדחותה. נטען, כי סכום הפיצוי שהוטל על המבקש הוא סמלי, ואין בו כדי לבטא את חומרת הנזק שגרם זה האחרון במעשיו. עוד נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים וכי המבקש לא הראה שמאזן הנוחות במקרה דנא נוטה לטובתו. לבסוף הודגש, כי הבקשה הוגשה באיחור רב, ולאחר שהמבקש כבר נמצא מפר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר נטען כי אף מטעמים אלו יש לדחות את הבקשה.

4.    דין הבקשה להידחות. תחילה יצוין כי בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי אין צורך לקיים דיון בעל-פה (ע"פ 3190/13 זאדה נ' מדינת ישראל (4.6.2013)).

      כידוע, פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נושא מאפיינים אזרחיים מובהקים, וככלל, בהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בית המשפט אינו מורה על עיכוב ביצוע של חיוב כגון דא (ע"פ 7957/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.9.2008)), כאשר על המבקש להראות כי סיכויי ערעורו טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"פ 2350/15 שהאב נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (29.4.2015)). בבקשה דנא המבקש כלל אינו טוען לקיומם של טעמים המעידים על נסיבות חריגות ואשר מצדיקים להיעתר לבקשתו, וזאת לאחר שהבקשה הוגשה בחלוף שבעה חודשים מהגשת הודעת הערעור. בנסיבות המתוארות, ברי כי דינה להידחות. ויודגש, כי אין באמור כדי למנוע את פניית המבקש למרכז לגביית קנסות, שבסמכותו לפרוס את סכום הפיצוי לתשלומים או לדחות את מועד התשלום, ככל שימצא צידוק לכך.

      הבקשה נדחית.

      ניתנה היום, ‏ד' בניסן התשע"ו (‏12.4.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15058420_L07.doc