ע"פ 58394/11/15 – ווסים שאנטי נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
לפני כב' השופט רפי כרמל, אב"ד כב' השופט כרמי מוסק כב' השופטת שירלי רנר
|
|
|
05 אפריל 2016 |
1
עפ"ג 58394-11-15
המערער |
ווסים שאנטי ע"י ב"כ עו"ד מג'ד בדרי
|
נגד
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
|
פסק דין
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר מרדכי כדורי) מיום 12.10.15 בת"פ 32748-09-14.
כללי
2
1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירת הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, הסעת נוסעים מעל המותר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. על המערער הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.
2. ואלה המעשים: ביום 9.9.14 בשעה 15:00 לערך, באזור מחלף מוצא בכניסה לירושלים, הסיע המערער 14 תושבי שטחים ברכב מסוג מרצדס טרנזיט. באותה עת, נהג המערער בלא שהחזיק ברישיון נהיגה כדין וללא ביטוח.
טענות הצדדים
3. ב"כ המערער טען כי יש להורות על ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות או לקצר את תקופת המאסר בפועל. לטענתו, מתחם הענישה ההולם אינו בין 5 - 15 חודשי מאסר בפועל, כפי שקבע בית משפט קמא, אלא 3 חודשי מאסר בפועל או בעבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל. נטען כי יש לקבל, בעניינו של המערער, את המלצת שירות המבחן, לפיה יש להטיל עליו עבודות שירות. מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר ההליך המשפט היווה עבורו גורם מרתיע, ובכלל זה גם מעצר הבית בו היה נתון במשך שנה וחודשיים, במהלכו לא נזקפה לחובתו כל הפרה. בנוסף, למערער נולדה בת בכורה לפני חודשים ספורים ושליחתו למאסר תביא לפגיעה במשפחתו. המערער נטל אחריות על המעשה, הודה במיוחס לו כבר בשלב החקירה במשטרה, חסך זמן שיפוטי, הביא לייעול ההליך כולו, והביע חרטה על ביצוע העבירה. הוסף כי אף לפי הגישה המחמירה לא נקבע שלא ניתן לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. וכן, השיקול של מספר הנוסעים יכול לשמש שיקול בקביעת המתחם, אך לא שיקול נוסף בתוך המתחם. במקרה הנדון, המלצת שירות המבחן הייתה מאוזנת וסבירה. הוסבר עוד כי מאחר שאביו של המערער היה שוטר, עובדה הגורמת לעויינות מצד האוכלוסיה השכנה, המשפחה נאלצה להעתיק מקום מגוריה. מאסר של ממש יחשוף את המערער לנורמות פסולות והנזק יעלה על התועלת.
מנגד, המשיבה השיבה כי אין בסיס לערעור. הענישה נקבעה על פי הכללים שהותוו בסוגיה זו. באשר לאופן ריצוי עונש המאסר, נטען כי לאור הרווח הכלכלי הצפוי, לא ההרתעה האישית אלא הרתעת הכלל והגמול אמורים לקבוע את העונש. על כן יש לדחות הערעור.
תסקיר שירות המבחן
3
4. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1991, נשוי ואב לתינוקת, מתגורר בירושלים, אינו עובד, ללא עבר פלילי, אך נשפט פעמיים בעניינים תעבורתיים, ונדון, בין היתר, לפסילת רישיונו. המערער נטל אחריות על מעשיו והסביר כי ביצע את העבירות ממניע כלכלי. הומלץ על הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
דיון
5. דין הערעור להידחות.
לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, והיעדר עבר פלילי. כמו כן, יש להתחשב גם במצבו המשפחתי. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער הסיע לא פחות מ - 14 תושבי שטחים שאינם מורשים לשהות בישראל. המערער אסף אותם והכניס אותם לשטח הריבוני של מדינת ישראל והסיעם לכיוון מרכז הארץ בתמורה לבצע כסף. עבור כל נוסע קיבל המערער סך של 200 ₪. מדובר בעבירה הפוגעת בערכים של הגנה על ריבונות המדינה, על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. כמו כן, מדובר בעבירה נפוצה וקלה לביצוע, שאכיפתה קשה. בנוסף, המערער נהג ברכב על אף שלא היה ברשותו רישיון נהיגה כדין, וממילא נהג ללא ביטוח, ונסיבות אלה מחמירות את הסיכון שיצר המערער במעשיו לציבור. בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.
אשר-על כן, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 1/5/16 עד לשעה 10:00 בבית המעצר ניצן.
ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ו, 05 אפריל 2016, במעמד ב"כ המערער, המערער ובהעדר המשיבה עקב עיצומים.
4
|
|
|||
רפי כרמל, שופט אב"ד |
|
כרמי מוסק, שופט |
|
שירלי רנר, שופטת |
