1

1.        ביום 6.7.2016 נכנס המערער לרכבו של המתלונן, אדם שאינו מוכר לו, שלף אקדח, הצמיד את האקדח לראשו של המתלונן תוך שהוא צועק "סע סע". המתלונן סירב, ואז ירה המערער באקדח ירייה אחת בשמשת החלון שהתנפצה, ובהמשך הצמיד האקדח לצווארו של המתלונן, תוך שהוא מאיים עליו שיסע אחרת "ידפוק לו כדור בראש". בהמשך כיוון המערער את האקדח לכיוון רצפת הרכב וניסה לירות כדור נוסף. המתלונן פתח את הדלת וברח מהרכב, או-אז עבר המערער למושב הנהג, נסע כקילומטר, נטש את הרכב וברח.

           בגין כך הורשע המערער בשורה של עבירות: ניסיון חטיפה לפי סעיף 369 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירות בנשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) לחוק; שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג לחוק והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק.

2

2.        על המערער הושת עונש מאסר של 66 חודשים, ועל חומרת העונש נסב הערעור שבפנינו.

3.        בא כוח המערער הצביע על גילו הצעיר – כבן 26 בעת ביצוע העבירה, על כך שהמערער הודה מיד במעשה, נעדר עבר פלילי וביצע את המעשה מתוך מצוקה כלכלית.

           נטען, כי ביני לביני נערכה סולחה בין המערער למתלונן, ומתסקיר שירות המבחן נמצאנו למדים כי הוא החל להשתתף בקבוצה טיפולית בכלא.

4.        העונש שהושת על המערער אינו קל, אך מנגד העבירות המיוחסות לו, בנסיבות המתוארות לעיל, הן ברף גבוה של חומרה. המערער לא היסס להשתמש בנשקו וניסה לעשות כן פעם נוספת, ואין צורך בדמיון מפותח כדי להבין את שעבר על המתלונן שעה שהמערער הצמיד את האקדח לצווארו והוכיח בהתנהגותו כי אינו מהסס להשתמש באקדח.

           לאור זאת, ועל אף שלמערער אין עבר פלילי, ובהינתן נקודת המוצא כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בחומרת העונש – איננו סבורים כי המקרה שבפנינו נכנס לאחד החריגים המצדיק התערבותנו בעונש שנגזר עליו בבית משפט קמא.

           סוף דבר, שהערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏י"ט בשבט התשע"ח (‏4.2.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17056790_E02.doc  עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,