1

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

2

1.        לאחר עיון במכלול החומר שבתיק ושמיעת מלוא טיעוניו של בא-כוח המערער הוא הודיע, על דעת מרשו, כי המערער מבקש לחזור בו מערעורו על הכרעת הדין ולטעון רק ביחס להשגותיו על חומרת העונש שהושת עליו. במסגרת טיעוניו בנושא זה הוא הדגיש כי, לשיטתו, העונש חרג מהענישה המקובלת בנסיבות דומות –בעבירות בהן הורשע המערער, וכן גרס כי הייתה החמרה בעובדה שבמניין ימי מעצרו של המערער, שאמורים היו להיות מנוכים מתקופת המאסר שנגזרה עליו בתיק (החל מיום מעצרו בתאריך 14.07.2013) –לא הובאה בחשבון תקופה בת 18 חודשים, שבה ריצה הנאשם (בתקופת מעצרו הנ"ל) עונש מאסר בן 24 חודשים, שנגזר עליו בתיק אחר (ת.פ. 38134-08-14, שאושר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 8066-09-15); (להלן –התיק האחר)).

2.        נוכח חזרתו של המערער מערעורו על הכרעת הדין –ערעורו בנושא זה נדחה. יחד עם זאת, בשים לב לאחריות שהמערער קיבל על עצמו בעצם חזרתו מן הערעור על הכרעת הדין– הצענו, בסיום טיעוניו של בא-כוח המערער לענין העונש– כי באת-כוח המשיבה תסכים לכך שבחשבון תקופת ימי מעצרו של המערער שינוכו מעונש המאסר שהושת על המערער בתיק, נושא הערעור– לא יילקחו בחשבון רק 6 חודשים מתוך 24 חודשי המאסר שנגזרו עליו ורוצו על ידו בתיק האחר, כך שבסופו של יום עונשו יעמוד על 15 שנות מאסר, שיימנו החל מתאריך 14.01.2014.

3.        בא-כוח המדינה– לאחר פסק זמן שנטלה – הודיעה כי הצעת בית המשפט הנ"ל מקובלת עליה.

4.        נוכח כל האמור לעיל –אנו מורים, מבלי לגרוע מרמת העונש הראויה, שנקבעה בתיק זה בנסיבותיו, כי עונש המאסר בן 15 השנים שהושת על המערער בתיק, נושא הערעור, יימנה החל מתאריך 14.01.2014 (ולא מתאריך 14.01.2015, כפי שנקבע בגזר הדין, נושא הערעור).

           יתר רכיבי העונש, לרבות הפיצויים שנפסקו לזכות המתלוננת – יוותרו על כנם.

           ניתןהיום, ‏י"אבאיירהתשע"ט (‏16.5.2019).

_________________________

17056000_K12.docx  מה