1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המערער ובקשה לדיון מחודש.

2.         המערער (המבקש) הועמד לדין, על פי בקשתו להישפט, בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא") במסגרת תת"ע 8437-07-17.

בכתב האישום שהוגש לפני בית משפט קמא נטען כי בתאריך 8.5.16, בעת שרכב המערער על אופנוע, השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

בבית משפט קמא נקבע מועד לדיון אשר נדחה לבקשת המערער נוכח טיפולים רפואיים.

הדיון נקבע ליום 4.2.18 אלא שהמערער לא התייצב ביום זה עד שעה 14:07. בית משפט קמא ראה אפוא את המערער כמי שמודה בעובדות שנטענו בכתב האישום. כן סבר כי לא יהיה בשפיטתו של המערער בהעדרו משום עיוות דין. לפיכך הורשע המערער בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום. לעניין העונש, ציין בית משפט קמא כי המערער נוהג משנת 2015 וצבר לחובתו ארבע הרשעות קודמות בתחום התעבורה. בשים לב לכל האמור גזר בית משפט קמא את דינו של המערער לתשלום קנס בסך 1,100 ₪.

המערער לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש ערעור לבית משפט זה. המערער טען בערעורו כי לא התייצב לדיון בבית משפט קמא נוכח מצבו הרפואי. להודעת הערעור צירף המערער מסמכים שונים.

2

3.         הדיון בערעור נקבע ליום 18.3.18 לשעה 09:15 אך עד שעה 09:38 המערער לא התייצב. לפיכך נשמעו טיעוני המשיבה. לאחר עיון ושקילה נדחה הערעור. בהמשך התייצב המערער באולם הדיונים והופנה למזכירות לצורך הגשת הבקשה דנן.

בבקשתו טען המערער כי הגיע להיכל המשפט בשעה 09:00 ואיחר להתייצב באולם הדיונים נוכח תור שהיה בכניסה ובהעדר מזכיר בקומת הכניסה. עוד פירט את מצבו הכלכלי הקשה בהיותו מסייע בפרנסת בני המשפחה למרות מצבו הבריאותי. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי לא היתה הצדקה להעדרו של המערער מן הדיונים שהתקיימו בבית משפט קמא ובבית משפט זה. כן טענה כי לא נגרם למערער עיוות דין, באשר המערער לא טען כל טענה ממשית להגנתו.

4.         בחנתי את הנתונים שלפניי ושקלתי בשנית עניינו של המערער נוכח האמור בסעיף 208א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

5.         ההליך בבית משפט קמא החל על פי בקשת המערער להישפט. בהמשך נדחה הדיון בבית משפט קמא נוכח בקשת המערער. למרות זאת, המערער לא התייצב לדיון שנדחה על פי בקשתו ואף לא הגיש כל בקשה לדחות את הדיון (פעם נוספת) נוכח מצבו הרפואי. לא היתה אם כן כל הצדקה להיעדרות המערער מן הדיון שהתקיים בבית משפט קמא. בנוסף לכך, לא נטען ולא הוכח כי נגרם למערער עיוות דין עת נידון בהעדרו בבית משפט קמא. בהודעת הערעור ציין המערער כי הרשעתו אינה מוצדקת, אך לא פירט מעבר לכך. בנוסף לאמור לעיל לא מצאתי כל הצדקה להיעדרות המערער מן הדיון בערעור בשעה היעודה. נימוקיו המפורטים בבקשה אינם יכולים להצדיק היעדרות מן הדיון בשעה אליה זומן. המערער אף לא טען בבקשתו כי נגרם לו עיוות דין. טענתו העיקרית בבקשה היא כי מצבו הכלכלי קשה והוא מסייע למשפחתו.

6.         משאלו פני הדברים, איני סבור כי הוכחה עילה כלשהי המצדיקה את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר המערער בבית משפט קמא או את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר המערער בבית משפט זה. לעניין זה אפנה אל שנפסק לאחרונה ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18).

בהצטבר הטעמים שלעיל אין בידי להיעתר לבקשת המערער.

3

7.         נוכח מצבו הכלכלי של המערער, בפרט בהיותו קטין בעת ביצוע העבירה, ישולם הקנס שהוטל בגזר דינו של בית משפט קמא בארבעה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.5.18 ובכל 10 בחודש שלאחריו. אי פירעון אחד התשלומים במועד יעמיד את יתרת הסכום לפירעון מידי.

המזכירות תנפיק שוברי תשלום בהתאם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.