1

1.        המשיב הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות בנשק ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, בפסק דין של בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 66836-03-18). בית המשפט המחוזי גזר על המשיב עונשים של מבחן למשך שנה על-פי סעיף 1(ב) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; התחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך של 3,500 ₪; חמישה חודשי מאסר על תנאי; ו-350 שעות של"צ.

2.       המבקשת הגישה הודעת ערעור, באשר לכוונתה לערער על קולת העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המשיב. בצד הערעור, הגישה המבקשת את בקשת עיכוב הביצוע שלפנַי, במסגרתה ביקשה לעכב את ביצוע עונש השל"צ שהוטל על המשיב, עד למועד שמיעת הערעור. ב"כ המשיב הותיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

2

3.       לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, ומבלי להביע עמדה בנוגע לסיכויי הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. עיכוב ביצוע השל"צ מוצדק נוכח ההלכה שנקבעה ברע"פ 6374/08 גנני נ' מדינת ישראל (6.2.2012) (להלן: הלכת גנני), לפיה "עונש מאסר ועונש של"צ אינם יכולים לדור בכפיפה אחת"(שם, בפסקה 11). במצבים שבהם חלה הלכת גנני, יִטה בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע השל"צ, על מנת לא לאיין, מראש, אפשרות להטלת עונש מאסר במסגרת הערעור (ע"פ 3261/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (5.11.2015)).

4.       נוכח האמור, מועד תחילת ריצוי השל"צ מעוכב כמבוקש, עד למועד שמיעת הערעור בעניינו של המשיב.

          ניתנההיום, ‏כ"ובאבהתשע"ט (‏27.8.2019).

_________________________

19055930_O01.docx  עכב