1

           לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 4 שנים שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט נ' אבו מוסא) מיום 18.7.2022 בת"פ 15407-01-21.

1.             המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסיועלחבלה חמורהלפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 11.12.2020 בשעות הערב נהג המבקש ברכבו והחלה תחרות בינו לבין רכב אחר בכביש 77. ברכב זה נהג אדם בשם מאהרמזאריב(להלן: מאהר) ולצדו ישב אדם בשם פאדימזאריב(להלן: פאדי), עמם לא הייתה למבקש כל היכרות מוקדמת עובר לאירוע. במהלך התחרות, כאשר השניים נסעו זה לצד זה במהירות מופרזת שאינה פחותה מ-180 קמ"ש, התנגש רכבו של מאהר בעוצמה רבה בחלקו האחורי של רכב נוסף (להלן: הרכב הנוסף). המבקש המשיך בנסיעתו המהירה עד אשר ביצע פניית פרסה ושב למקום התאונה. ברם, משראה את מאהרופאדי בורחים מהמקום, נמלט גם הוא. כתוצאה מהתאונה נגרמו לנוסע ברכב הנוסףחבלות חמורות והנהגת נפגעה אף היא.

2

           מאהר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה חמורה לפי חוק העונשין ובעבירה של הפקרה לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, והושתו עליו 8 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. פאדי הורשע גם הוא על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסיוע לחבלה חמורה, והושתו עליו בין היתר 22 חודשי מאסר בפועל (ת"פ 15366-01-21).

2.             ביום 18.7.2022 גזר בית המשפט המחוזי את עונשו של המבקש והשית עליו 4 שנות מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי; ותשלום פיצויים לנפגעי העבירה. במסגרת זאת נתן בית המשפט דעתובין היתר לעונש החמור שהוטל על מאהר, והוסיף כי הבעת הנכונות של המבקש ליטול חלק בהליך טיפולי אינה מלמדת כי הוא השתקם או כי קיים פוטנציאל ממשי לשיקומו אשר ייפגע בעת ריצוי מאסר בפועל.

3.             ביום 28.7.2022 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור המופנה נגד גזר הדין ועמו את הבקשה שלפנַי לעיכוב ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת עליו. בדיון שהתקיים לפנַי טען בא-כוח המבקש כי מתחם הענישה שנקבע בעניינו של המבקש מחמיר לאין שיעור ממדיניות הענישה הנוהגת. זאת, בשים לב לכך שתרומתו של המבקש למאורע פחותה; שאין מקום להשית עליו עונש בגובה מחצית מעונשו של מאהר, כאשר לאחרון עבר תעבורתי קשה רלוונטי לעניין והוא הורשע גם בעבירת ההפקרה אשר לא יוּחסה למבקש; ושעל פאדי הושתו 22 חודשי מאסר בפועל בלבד. מעבר לכך, אף שיקולי השיקום בעניינו של המבקש מצדיקים היעתרות לבקשה. מדובר במי שמאז האירוע מושא כתב האישום לא ביצע שום מעשה שיש בו כדי להוות סיכון לשלום הציבור ולזכותו תסקירי שירות מבחן חיוביים כך שכליאתו מאחורי סורג ובריח עשויה להסב לו נזק העולה על התועלת.

3

4.             באת-כוח המשיבה טענה מנגד כי דין הבקשה להידחות. על המבקש הושת עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת לאחר שהיה עצור לתקופה קצרה בלבד. משכך, אף אם עונשו יופחת, אין תרחיש סביר לפיו ירוצה המאסר בדרך של עבודות שירות ודי בכך כדי לייתר את הבקשה. לגופם של דברים נטען כי העבירות המתוארות בכתב האישום מגלמות זלזול בחיי אדם תוך יצירת סיכון אשר התממש בפועל; כי מעשיו של המבקש תרמו לגרימת התוצאה, בין היתר לאור שיתוף פעולה מלא בנעשה, המרצת התחרות ומתן רוח גבית למאהר; וכי בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת כמו גם לצורך בהתרעת הרבים, אין מדובר בענישה מחמירה. אשר לשיקומו של המבקש נטען כי מדובר בצעדים ראשוניים בלבד וכי מכל מקום נוכח חומרת העבירות ותוצאתן, אין בכך כדי להטות את הכף לעבר קבלת הבקשה.

5.             לאחר עיון בבקשה ונספחיה ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא כי נאשם שהורשע בדין יחל בריצוי עונשו באופן מיידי, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי שבאכיפה המיידית של גזר הדין (וראו למשל: ע"פ 4264/22 פלונינ' מדינתישראל, פסקה 5 (7.7.2022); ע"פ 6381/21 אלדדא נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (3.10.2021); ע"פ 2261/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (6.4.2021)). בענייננו, מבלי להביע עמדה נחרצת, אף אם אניח לטובתו של המבקש כי בית משפט זה יבוא לקראתו ויפחית את עונשו על רקע טענותיו לשיקולי שיקום ולעניין העונש שהושת על מאהר, לא מצאתי כי קיים סיכוי של ממש שייקבע כי המאסר שיושת עליו בסופו של דבר ירוצה בדרך של עבודות שירות או שהדיון בערעור יהפוך לתיאורטי.זאת, בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע ולתוצאתן,כמו גם לרף הענישה הגבוה שנקבע בבית משפט זה לעבירות שעניינן בנהיגה פרועה בכביש, תוך סיכון של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה (וראו: ע"פ 4538/08 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 9 (13.8.2008); ע"פ 6059/15 סלאמה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (10.8.2016);ע"פ 4626/20 גולדשטיין נ' מדינת ישראל, פסקה 33 (4.4.2021)).

           הבקשה נדחית אפוא.

           המבקש יתייצבלשאת בעונש המאסרבפועל שהוטל עליוביום 2.10.2022עד השעה 10:00בימ"ר קישון, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.

           ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022).

_________________________

22050980_N03.docx  רח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,