ע"פ 505/03/16 – עיסא בהאא עיסא בהאא נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז |
||
עפ"ת 505-03-16 עיסא נ' מדינת ישראל
|
|
06 פברואר 2018 |
1
לפני כב' השופט העמית, אברהם יעקב |
|
|
|
המערער |
עיסא בהאא עיסא בהאא
|
נגד
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל
|
נוכחים:
ב"כ המערער עו"ד יחיא מאמון
ב"כ המשיבה עו"ד עדי שגב
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
אני פוסק את שכרו של העד בסך של 350 ₪.
ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ח, 06/02/2018 במעמד הנוכחים.
|
אברהם יעקב, שופט עמית |
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
זהו ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת רז).
2
המערער הודה והורשע בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בסופו של יום, נגזרו על המערער בתיק זה מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים הופעל מאסר מותנה של 7 חודשים בחופף, פסילה בפועל לתקופה של 12 חודשים, הופעלה פסילה מותנית של 12 חודשים באופן חופף, פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שנתיים וקנס בסך של 1,000 ₪.
הערעור מופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין.
מדובר במקרה חריג ונדיר.
לטענת המערער, התנהל נגדו תיק אחר בבית משפט תעבורה בפתח תקוה שמספרו 7371-11-13, באותו עניין הואשם המערער גם כן בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.
לטענת המערער, לאחר הטיעונים לעונש, התקיימה ישיבה במשרדי התביעות עם ראש הלשכה.
באותה ישיבה סוכם בין הצדדים הסדר טיעון לפיו ייגזרו על המערער עונשים של הארכת מאסר מותנות, הארכת פסילות מותנות, קנס בסך 3,500 ₪ ו - 250 שעות של"צ וזאת ללא עתירה לפסילה בפועל.
ואכן, בישיבה שלאחר מכן שהתקיימה ביום 07.05.15, טען ב"כ המאשימה כי ההסדר האמור יתאפשר לאור נסיבות התיק, התסקיר החיובי והמעמד של הנאשם בתשלום כל החובות ובהוצאת רישיון נהיגה.
באותה עת, ייצג את המערער עו"ד יצחק נתן, והוא זה אשר נכח ביחד עם המערער באותה ישיבה עם ראש לשכת התביעות.
עו"ד נתן העיד בפניי וסיפר על אותה ישיבה. לטענתו, הצדדים היו מודעים לקיומו של תיק מב"ד נגד המערער. במאמר מוסגר יצוין כי אותו תיק מב"ד הבשיל לידי כתב אישום בתיק הנדון כאן.
היה ברור לכל הצדדים, כך העיד עו"ד נתן, כי יש צורך "לנקות את השולחן" ולאפשר למערער לנהל חיים תקינים.
לטענת עו"ד נתן הסיכום אשר בא לידי ביטוי בפרוטוקול מיום 07.05.15 בתיק מספר 7371-11-13, כלל כבר את הענישה גם עבור אותו תיק מב"ד, אשר בסופו של דבר הגיע לכלל כתב אישום בתיק הנדון כאן שמספרו בבימ"ש קמא היה 2482-06-15.
לשכת התביעות אשר טיפלה בתיק הראשון, 7371-11-13, היא לשכת התביעות ברחובות ואילו לשכת התביעות שטיפלה בתיק השני, 2482-06-15, היא לשכת התביעות בנתניה.
עובדות אלה עולות מן הפרטים הרשומים בכתבי האישום.
מאחר ומדובר בשתי לשכות תביעה שונות, סביר להניח שמה שסוכם באותה ישיבה בין עו"ד נתן לבין ראש הלשכה ברחובות לא הגיע לידיעת לשכת התביעות בנתניה.
3
אין מחלוקת שבטיעונים לעונש אשר נשמעו בתיק השני עליו הוגש הערעור בתיק זה, לא העלה עו"ד נתן את הטיעון שקיים הסדר טיעון אשר נעשה עם לשכת התביעות ברחובות ואשר כלל גם את התיק המאוחר.
בישיבת הטיעונים לעונש בתיק המאוחר שהייתה ביום 03.01.16 טוען עו"ד נתן כי אם היה בידיו כתב האישום בתיק המאוחר הוא היה מצרף אותו לתיק הקודם, לטענת עו"ד נתן הוא אף טען שקיים הסדר אך עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול הדיון. לשאלתי מדוע לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול לא הייתה לעו"ד נתן תשובה. עו"ד נתן נשאל על ידי ב"כ המשיבה מדוע עניין הסדר הטיעון אינו מופיע בהודעת הערעור הראשונה שהוגשה בתיק זה על ידו והוא השיב שעניין זה נעשה בעצה אחת עם המערער על מנת שלא למנוע את האפשרות שעו"ד נתן ייצג את המערער בערעור וזאת לאור העובדה שאילו הייתה עולה הטענה היה צורך שעו"ד נתן יעיד, כפי שקרה בסופו של דבר.
הדיון בערעור נדחה מספר פעמים על מנת לאפשר למשיבה לגבש את עמדתה, להגיש תגובה לערעור ולהיערך לדיון.
למרות זאת, לא הוגשה כל תגובה לערעור ולא הוצגה כל גרסה עובדתית נוגדת על ידי המשיבה.
ניתן למשיבה די זמן למצוא את התיקים המקוריים בלשכות התביעות השונות וכן זמן כדי לשוחח עם ראש לשכת התביעות ברחובות אשר ערך את ההסדר לטענת עו"ד נתן.
למרות כל האמור, לא הוצגה כל גרסה עובדתית נוגדת. אילו הדברים לא היו נכונים, לא הייתה מניעה לבקש מראש לשכת התביעות ברחובות לומר שלא היה הסדר כאמור. אולם, גרסה כזו מפיו לא שמענו.
ייתכן שהדבר נובע משכחה וייתכן שאותו ראש לשכת תביעות לא יכול לסתור כל הסדר טיעון אליו הגיעו, אולם בכל מקרה גם אמירה כזו לא נאמרה מפיו.
סופו של יום, שנותרתי עם גרסה עובדתית אחת וזו גרסתו של המערער שנתמכה על ידי עדותו ותצהירו של בא כוחו, עו"ד נתן.
נטען על ידי המשיבה שלא ניתן היה להגיע להסדר הנוגד את הדין, כלומר שיוארך המאסר המותנה פעם נוספת, אלא שלא נאמר בשום מקום שזה היה הסדר הטיעון.
כל שסוכם היה שהענישה המוסכמת כפי שהוצגה על ידי הצדדים לבית המשפט בתיק הקודם כוללת גם את התיק החדש.
עניין הפעלת המאסר המותנה תלוי קודם כל בסעיפי האישום שבתיק החדש ואלה כולם נתונים לשיקול דעתו של ראש לשכת התביעות.
התנהלות ידועה היא שמסכת עובדתית מסוימת יכולה להוליד עבירות שונות ובידי התובע הברירה והכוח להחליט באילו עבירות יוגש כתב האישום וכך גם במקרה הנדון.
סיכומו של דבר - ועליי להכריע בשאלה האם היה הסדר כפי שטוען המערער, אם לאו.
אני סבור שהמערער הוכיח במידה הדרושה שהיה הסדר כאמור ויודגש חובת ההוכחה המוטלת על המערער אינה כזו המוטלת על התביעה במשפט הפלילי.
4
המערער צריך להוכיח את הדברים ברמה המקובלת במשפט האזרחי - מאזן ההסתברויות.
משנשמעה עדותו של עו"ד נתן ונשמעה סבירה על פניה ומשלא הוצגה כל גרסה עובדתית נוגדת, הרי שבמאזן ההסתברויות הצליח המערער להרים את הנטל.
מכיוון שכך, אני מקבל את הערעור ומבטל את הכרעת הדין ואת גזר הדין.
התביעה תהיה רשאית לשקול הגשת כתב אישום אשר תוצאתו על פי הדין, אם יורשע המערער, תהיה ענישה זהה לענישה שנקבעה בתיק 7371-11-13 ולא תסתור את הדין.
בכל מקרה, אין חובה מן הדין להגיש כתב אישום...
ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ח, 06/02/2018 במעמד הנוכחים.
|
אברהם יעקב, שופט עמית |
הוקלד על ידי מיכאלי ספיר
