ע"פ 50294/02/16 – טטיאנה שלייפר – נוכחת נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
||
עפ"ת 50294-02-16 שלייפר נ' מדינת ישראל |
|
03 מרץ 2016 |
1
|
|
|
לפני כב' השופט רענן בן-יוסף |
|
|
המערערת |
טטיאנה שלייפר - נוכחת על-ידי ב"כ עוה"ד דוד גולן ודימה קרביצקי
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד רלי בן-אהרון
|
||
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
ביום 14.06.14 בסמוך לשעה 01:00 בלילה נהגה המערערת כשהיא שיכורה. שכרותה נקבעה על-ידי מכשיר הינשוף, בשל כך הוגש נגדה כתב אישום בבית משפט קמא. המערערת בתחילה כפרה ואחר כך ביקשה לחזור בה מכפירתה ובית משפט קמא נעתר לה והרשיעה על-פי הודאתה.
בית משפט קמא נעתר לעתירת הסניגור ושלח את המערערת לקבלת תסקיר שירות מבחן. תסקיר שירות המבחן אפשר לומר שהוא חיובי ואף בא בהמלצה בסיפא לו, להעמיד את המערערת במבחן למשך שנה, וכן לצד ענישה מרתיעה נלווית, הציעו להאריך מאסר ע"ת התלוי ועומד נגדה.
2
אלא, שהמצב המשפטי בעניינה של המערערת הרבה
יותר מסובך - אותו מאסר ע"ת אשר המליץ שירות המבחן להאריך ובית משפט קמא,
בגזר דינו, וכך הנני מקדים את המאוחר - הפעיל, הוא מאסר ע"ת חב הפעלה,
דהיינו, מאסר ע"ת שעל-פי סעיף
בערעורו על גזר דינו של בית משפט קמא טוען ב"כ המערערת שטעה בית משפט קמא בהפעילו את התנאי ולא האריך. בית משפט קמא לא היה מוסמך להאריך את התנאי, וממילא אף אם היה מבקש להאריכו, במידה והיה מדובר במאסר ע"ת שניתן להאריכו, היה צריך לעשות כן מטעמים שיירשמו. כשמדובר במערערת שחוזרת ונוהגת שיכורה שוב ושוב, אין שום טעם מיוחד כזה.
בנוסף, לטענה המבוססת על סעיף
סעיף
כתוב בסעיף 82 "הורשע אדם והוכח בבית המשפט כי הוא
השתמש בסמים מסוכנים, ומשמעותם ב
הסניגור מעלה בערעורו גם רעיון נוסף - מציע הוא שאף ששירות
המבחן לא הציע לו, שערכאת הערעור תורה לפי סעיף
מציע הסניגור שבית המשפט, בהליך הנוכחי, ינהג בדרך יצירתית. דרך יצירתית משמעה עיוות פרשנותו של החוק, וזאת גם ערכאת הערעור, בוודאי בבית המשפט המחוזי, איננה רשאית לעשות.
3
השאלה היא גם האם מוצדק לעשות כן. מוצדק יהיה לעשות כן אם בית משפט קמא, בהטילו את העונש שהטיל על המערערת, דהיינו, הפעלת התנאי של שמונת החודשים שצוין לעיל, הטלת שישה חודשי מאסר באופן חופף, באופן מלא, לשמונת החודשים הללו, פסילה ומאסר ע"ת - טעה טעות קיצונית בגזר הדין עת הטיל בעניינה של המערערת.
ההלכה היא, כידוע, שאין ערכאת הערעור מתערבת בענישה המוטלת על-ידי הערכאה הדיונית, אלא כאשר זו סוטה באופן קיצוני מהעונש ההולם - לא זה המצב בענייננו.
בנקודה אחת בערעורו צודק ב"כ המערערת, בנושא של עונש
הפסילה שהוטל על המערערת. על המערערת הוטלו שש שנות פסילה בפועל. בית משפט קמא קבע
בפסק דינו כי במקרה נשוא הערעור אפשר לעשות שימוש בסעיף
בית משפט קמא נתן דעתו גם לכל הנסיבות האישיות של המערערת. כאמור, ניסה לסייע בידה בשלחו אותה לשירות המבחן, אך בסופו של יום, גם בית משפט קמא כבול היה למוסרותיו של הדין ושל הפסיקה אליה הפנה, ובנסיבות אלה, לא אוכל להתערב בגזר הדין.
הערעור נדחה.
המערערת תתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 10.04.16 בבימ"ר "ניצן" עד השעה 10:00.
המערערת יכולה לתאם את הכניסה למאסר עם אפשרות למיון מוקדם בטלפון 08-9787336/7.
הנני מורה על עיכוב יציאתה של המערערת מהארץ והנני קובע שכל התנאים שהוטלו להבטחת התייצבותה, אם בערכאה הנוכחית, אם בערכאה הדיונית, יישארו בתוקפם עד התייצבותה לריצוי עונש המאסר.
ניתן והוּדע היום, כ"ג אדר א' התשע"ו, 03/03/2016, במעמד הנוכחים.
|
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלדעלידינופרדוידי
