1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט יצחק שמעוני) מיום 8.11.17 בת"פ 36682-11-15.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בתקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולחמישה חודשי מאסר על תנאי בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשע. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.       ואלה המעשים: ביום 12.11.15 בשעה 11:00, על רקע דין ודברים בין המערער למתלוננת, אשתו, תקף המערער את המתלוננת בכך שדחף אותה והפילה על גבה וסטר לה בפניה. שוטרים שהוזעקו למקום ביקשו לעכב את המערער שישב בתוך רכב מחוץ לבית. משניגשו אליו, המערער התפרע, השתולל, בעט בניידת, קילל את השוטרים עד שנכבל ונעצר.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער טוען כי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות הינו חמור, חורג ממתחם הענישה הנוהג, והוא עותר לקצרו ככל הניתן, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן בענין זה. נטען כי נסיבות ביצוע העבירה בצירוף נסיבותיו האישיות של המערער אינם מצדיקות את העונש שהוטל עליו. מדובר באירוע ספונטני שלא קדם לו כל תכנון, רף האלימות שהופעלה היה נמוך יחסית וכך גם בנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהמעשים. מהתסקירים עולה כי המערער הינו בעל יכולת לניהול אורח חיים תקין, משקיע מאמצים בעבודה לצרכי פרנסת משפחתו, הוא קיבל אחריות על מעשיו וביטא חרטה כנה. בינו לבין המתלוננת חל שיפור משמעותי ביחסיהם הזוגיים, הם נשואים מזה 17 שנים ולהם שלושה ילדים אותם הם מגדלים יחד. מהאירוע דנן חלפו שנתיים בהן לא חזרה התנהגות אלימה מצד המערער והוא גם לא שב להסתבך בפלילים. עברו הפלילי של המערער הינו עבר ישן, בו ההרשעה האחרונה הנה משנת 2009 בגין עבירה שביצע בשנת 2006, לפני למעלה מעשור. כמו כן, המערער שהה במעצר במשך כשבוע ולאחר מכן במעצר בית מלא למשך כשמונה חודשים. עוד נטען כי המשיבה התעלמה מהממצאים החיוביים בתסקיר, נתלתה בכך שהמערער לא המשיך להשתתף בקבוצה הטיפולית וטענה כי ענין זה הופך את התסקיר לשלילי, באופן המאפשר לה לטעון לעונש באופן פתוח. הסנגור טוען כי שירות המבחן פירט בתסקיר המשלים את הסיבות שהביאו להפסקת השתתפותו של המערער בקבוצה הטיפולית והדבר לא פגע בהתרשמותו החיובית מהמערער ולא פגע בהמלצתו הסופית של שירות המבחן להסתפק במאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה. לפיכך, ובהתחשב במצבו הרפואי של המערער יש לבטל את עבודות השירות או לצמצמן ככל ניתן. הוסף כי אף שהמערער לא המשיך בהליך הטיפולי, ההמלצה, בתסקיר השני, הייתה כמו בתסקיר הראשון שהיה תסקיר חיובי, ואף בית משפט קמא סבר כך. באה הפניה לפסיקה ממנה עולה, כך נטען, כי העונש כפי שהטיל בית משפט קמא, מוטל במקרים חמורים בהרבה ובעניינו של המערער אין המעשה כה חמור. בנוסף, לאחר גזר הדין נפגע המערער בכף ידו, הוא עדיין עובר טיפולים. במסגרת הדיון בערעור המציא הממונה על עבודות השירות חוות דעת עדכנית לפיה המערער יכול לבצע המאסר בעבודות שירות.

          המשיבה עתרה לדחות הערעור. הודגש כי אף לשיטת המערער, גזר דינו של בית משפט קמא אינו מגלה סטייה מהותית ממתחם הענישה, ועל כן, רק משום כך, יש לדחות הערעור. המערער עותר לקיצור תקופת עבודות השירות. גזר הדין, בהתייחס למעשים ולעברו של המערער אינו חמור. בהתאם להסדר שנערך הוסכם כי המדינה תעתור לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות כפוף לתסקיר חיובי ועל כן, אף לפי גישת המערער, מדובר בעונש סביר. התסקיר השני אינו חיובי ביותר, אם כי אינו שלילי במיוחד. למערער עבר פלילי רלבנטי אם כי ישן, והעונש שהטיל בית משפט קמא סביר ואין מקום להתערב בו.

תסקיר שירות המבחן

4

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 46 שנים, תושב xxxxx, נשוי למתלוננת ואב לשלושה ילדים. בשנים האחרונות אינו עובד. בעברו ארבע הרשעות קודמות בעבירות ביטחוניות, רכוש ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בגינן נדון למאסר על תנאי ו - 140 שעות של"צ. המערער קיבל אחריות על ביצוע העבירות בתיק דנן והביע חרטה כנה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי במצבי תסכול ולחץ הוא נוטה להגיב באימפולסיביות, תוקפנות ולעיתים אף באלימות. נעשה ניסיון לשלבו בקבוצה טיפולית ייעודית לטיפול באלימות כנגד בנות זוג. המערער השתתף בחמישה מפגשים וביטא דפוסי תפיסה וחשיבה נוקשים ואמונה חזקה בהשפעתם של כוחות עליונים ומאגיים עליו וביטא התנגדות לטיפול. לפיכך, הוסכם על סיום הטיפול. הומלץ להטיל עונש של עבודות שירות לתקופה קצרה ככל הניתן.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי במידה שתסקיר שירות המבחן שייערך בעניינו של המערער יהיה חיובי, תטען המשיבה לשישה חודשי עבודות שירות. בין הצדדים היתה מחלוקת בשאלה אם התסקיר שניתן הינו חיובי או שלילי. ב"כ המערער עומד על מחלוקת זו גם בשלב הערעור. טענה זו מתייתרת, שכן בית משפט קמא קבע כי התסקיר הינו חיובי וכתב במפורש כי הוא מכבד את הסדר הטיעון לענין העונש (ר': סוף פסקה 7 לגזר הדין). מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, הנע בין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר הינו מתחם הענישה הנוהג בעבירות דנן. עונשו של המערער נקבע תוך אימוץ הסדר הטיעון, כאמור, וברף התחתון של המתחם, מתוך התחשבות הולמת בנסיבות לקולה העומדות לזכות המערער, ובכללן: הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה מצדו, חלוף הזמן מעת ביצוע המעשים, במהלכו לא שב להסתבך בפלילים, ותקופת מעצרו. בנסיבות דנן, אין הצדקה להקלה עם המערער מעבר למיקומו ברף התחתון של מתחם הענישה. העבירות שביצע המערער הינן חמורות. בצד החרטה על ביצוע המעשים, המערער לא שיתף פעולה עם הליך טיפולי שיש בו כדי לסייע למניעת הישנות עבירות אלימות כלפי בת זוגו ולחובתו נזקף גם עברו הפלילי, הכולל הרשעה באותה עבירה בה הורשע בהליך דנן. לפיכך, בנסיבות אלה, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם, ועל כן הערעור נדחה.

כאמור, לאחר הדיון בערעור, התבקש הממונה על עבודות השירות להמציא חוות דעת מעודכנת לאור פציעתו של המערער בתאונת עבודה והומצאה חוות דעת עדכנית המאפשרת ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות.

5

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בעבדות שירות כאמור בחוות דעת הממונה ביום 14/10/18.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.