1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 12.05.15 בשעות שלפני הצהריים, השוטר סאלח סלמאן רשם דו"ח למערער, על-פיו, לא ציית לאור אדום ברמזור במחלף שבעת הכוכבים בכניסה הדרומית להרצליה רבתי.

המערער עובר לרישום הדו"ח כפר במיוחס לו בפני השוטר. נרשמה למערער ברירת משפט לתשלום 1,000 ₪, אך הוא בחר לנצל את זכותו שיתקיים משפט, ופנה דרך מפנ"א בבקשה להישפט. ואכן, הוזמן למשפט בבית המשפט לתעבורה בת"א לפני כב' השופט ד. סעדון ליום 18.01.16, אך הוא לא בא.

ההזמנה שנשלחה אל המערער חזרה תוך רישום שהיא לא נדרשה, והרי ידוע לכולנו שעל-פי תקנה 44ב' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ה - 1975, מי שאינו דורש דואר הרי הוא כמי שקיבל אותו.

בית משפט קמא דן את המערער, בשל אי-התייצבותו מסיבה זו בהיעדרו, לאחר שנאמר לו שלמערער אין עבר תעבורתי למרות שהוא נוהג משנת 2005, ולכן גם לא החמיר עמו והסתפק בהטלת קנס של 1,000 ₪ בלבד, כגובה ברירת המשפט.

2

המערער לא פנה לבית משפט קמא משום מה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו, אלא שם פעמיו לעבר רח' ויצמן בת"א והגיש ערעור על פסק הדין.

הנני סובר שבנסיבות מקרה זה יש לקבל את הערעור.

ראשית, הנני סובר שיש חשש שמא נגרם עיוות דין בשפיטתו של המערער בהיעדרו, מקום שבו מיד אמר לשוטר שלא עבר את העבירה המיוחסת לו. התרשמתי, משמיעת דבריו של המערער, שיש אפשרות סבירה שהוא לא יורשע, בסופו של יום, בדין.

שנית, אינני בטוח שההזמנה שנשלחה למערער אכן נמסרה לו מקום ועל אישור המסירה של הדואר הרשום כ"לא נדרש" אין את פרטיו של הדוור, כפי שצריך להיות, הגם שיש חותמת של דואר ישראל כי הדבר נשלח.

כאשר עסקינן בהוראת דין היוצרת חזקה כה מרחיקת לכת, צריך שהמסמך, הדואר הרשום, יהיה ממולא כהלכה כדי שיהיה ברור שהדואר הרשום אכן נשלח, ויתרה מכך הפתק הנדרש והמזמין את המערער לקחת את הדואר אכן יגיע אליו.

הנני מבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. התיק יחזור לבית משפט קמא לדיון מחדש.

הוקלדעלידינופרדוידי