1

1.        המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בעבירות של הצתה, איומים, ושיבוש מהלכי משפט – לפי סעיפים 448(א), 192 ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ת"פ 52653-10-20). בתמצית, המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, באיומים על המתלוננת שיפגע בה וברכושה, בהצתת רכבה, ובניסיון להסתיר את האופנוע באמצעותו הגיע למקום בו הצית את רכבה (להלן: האופנוע). בגין מעשיו, נגזר על המבקש עונש של 32 חודשי מאסר, מאסר מותנה, תשלום פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, שלילת רישיון נהיגה לתקופה קצובה, וחילוט האופנוע.

2.        המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ובד בבד עתר לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת, וכן לעיכוב ביצוע חילוט האופנוע.

3.        הלכה היא כי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים שנפסקו כחלק מהליך פלילי נבחנת על פי אמות המידה והשיקולים הנהוגים בהליך האזרחי – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2018); ע"פ 1195/19 פלוני נ' מדינת ישראל (17.2.2019)). בקשתו של המבקש אינה עומדת באמות מידה אלו.

2

           ראשית, המבקש לא הציג כל נימוק ענייני המצדיק את קבלת בקשתו במישור של מאזן הנוחות, והעלה טענות רק באשר לסיכויי הערעור. לאחר שעיינתי בחומרים הרלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום לעכב את תשלום הפיצויים, ואין בטענות המצומצמות לסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לעיכוב תשלום הפיצויים. שנית, המבקש לא צירף את המתלוננת כמשיבה לבקשתו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה (ראו: ע"פ 5631/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.8.2018); ע"פ 8587/20 חסון נ' מדינת ישראל (28.2.2021)).

4.        באשר לבקשה לעכב את ביצועו של חילוט האופנוע, ממילא על פי גזר הדין מיום 24.5.2022 האופנוע יחולט לטובת המדינה "בחלוף 45 ימים מהיום, או לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט, לפי המאוחר מביניהם". משהוגש ערעור, ופסק הדין טרם הפך לחלוט, מצופה כי המדינה תפעל בהתאם לאמור בגזר הדין.

4.        סוף דבר – הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022).

_________________________

22046880_E01.docx  מנ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,