1

1.        המערער שימש נהג בשוד מתוכנן, במהלכו נשדד בעל עסק באישון לילה על ידי חבורת שודדים שתקפו אותו כשחזר מעבודתו, ונטלו ממנו באלימות את תיקו שהכיל, בין היתר, סכום של כ-70,000 ₪. לאחר השוד התנהל מרדף של המשטרה אחר הרכב בו נהג המערער, שתואר כך בכתב האישום: המערער והאחרים החלו בנסיעה מהירה כדי להימלט. חצו צומת במהירות 120 קמ"ש, עברו ברמזור אדום, עקפו מימין ומשמאל כלי רכב שנסעו בכביש, נסעו על השוליים ובזיגזג. למרדף הצטרף רכב משטרה נוסף, ובמהלכו הרכב בו נהג המערער עלה על אי תנועה, סיכן את עוברי הדרך ושוב התעלם מסימני השוטרים לעצור. בהמשך המרדף התנגש הרכב בו נהג המערער ברכב משטרתי, ורכב משטרה נוסף נאלץ להתנגש בו על מנת למנוע ממנו לברוח. המערער והאחרים איבדו את השליטה על הרכב, עלו על המדרכה ופגעו באבן גדולה, עד שרכבם התרומם ונפל על רכב משטרתי. המערער והאחרים יצאו מהרכב והתחילו לברוח, אחד מהם החזיק בתיק של המתלונן. מספר שוטרים נפגעו כתוצאה ממעשי המערער והאחרים.

2

           בגין מעשים אלה הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים 402(ב) (שוד בנסיבות מחמירות) ו-332(2)(5) (סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה), לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובית משפט קמא גזר דינו ל-70 חודשי מאסר.

2.        הערעור שבפנינו נסב על חומרת העונש, ובמסגרתו העלה הסנגור המלומד כל טענה אפשרית לזכות מרשו.

3.        נאמר בקצרה, כי העונש שהוטל על המערער הוא לכאורה ברף הגבוה, אך יש לזכור כי ענייננו בשתי עבירות שונות, שנעשו ברצף אחד, שכל אחת מהן חמורה כשלעצמה.

           די אם נאמר כי עבירת המרדף, כשלעצמה, שהמערער נטל בה תפקיד ראשי, מצדיקה לטעמנו עונש של כארבע שנות מאסר בפועל, באשר לא נס ליחה של הלכת אבולקיעאן (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (11.11.2004)). בצירוף עבירת שוד אלים בחבורה של בעל עסק ההולך לתומו בשעות לילה בעיבורה של עיר, הרי שהעונש הכולל שהושת על המערער אינו מצדיק התערבותנו.

           אשר על כן, אנו דוחים הערעור.

           ניתן היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ו (‏9.11.2015).

ש ו פ ט               ש ו פ ט ת               ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14046350_E01.doc  עכב