1

השופטת ד' ברק-ארז:

2

1.        ההליך שבפנינו נסב על הרשעתו של המערער בע"פ 4571/18 (להלן: המערער) במספר עבירות מין בקטינות – מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בקטינות מתחת לגיל 16 בלא הסכמתן, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בקטינות מתחת לגיל 14 אף בהסכמתן, וכן מעשים מגונים באדם בלא הסכמתו בלי נסיבות מחמירות, פרסום והצגת תועבה, והטרדה מינית. בסיכומו של דבר, הושת על המערער עונש של 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו, לצד עונשי מאסר על תנאי. כמו כן הוא חויב בפיצוי של כל אחת מהקטינות שבוצע בהן מעשה מגונה שכלל גם מגע פיזי – בסך כולל של 15,000 שקל, הכול כמפורט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 54605-01-16, השופט א' משניות).

2.        על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים – ע"פ 4571/18 על-ידי המערער וע"פ 4553/18 על-ידי המדינה.

3.        הערעור מטעמו של המערער נסב על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. הערעור התמקד בטענות משפטיות הנוגעות לתחולת העבירה של "מעשה מגונה" ביחס למעשיו של המערער. בהתאם לכך, נטען כי זיכויו של המערער לפחות מחלק מן העבירות שיוחסו לו מצדיק גם הקלה בעונשו. מנגד, טענה המדינה כי דין טענותיו המשפטיות של המערער להידחות, וכי ממילא אין מקום להקל בעונשו. בערעור מטעמה הוסיפה המדינה וטענה כי האינטרס הציבורי מחייב דווקא החמרה משמעותית בעונשו של המערער.

4.        בדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 שמענו את טענות הצדדים במלואן. בהמשך לכך העלינו בפני הצדדים הצעה שבעיקרה מכוונת למשיכת הערעור מטעמו של המערער ולקבלה חלקית של ערעור המדינה במובן זה שעונש המאסר בפועל שהושת על המערער יוארך בשנה נוספת, אך לא יותר מכך, בין השאר בהתחשב במגבלות החלות על מיצוי הענישה בשלב הערעור. כן ציינו את החשיבות הנודעת לכך שהמערער יתחיל בהליך טיפולי בהקדם האפשרי, כפי שהביע נכונות לעשות. הצדדים התבקשו להגיש הודעות מטעמם בעניין.

5.        ביום 2.10.2018 הודיע המערער כי הוא מקבל את הצעתנו. כמו כן, הוא ביקש כי נורה על שילובו במסגרת טיפולית בכלא "חרמון" שבו הוא מרצה את עונשו.

6.        בהמשך להודעתו של המערער, ביום 3.10.2018 הודיעה המדינה כי אף היא "רואה חשיבות מהותית בכך שהמשיב ישולב בהקדם האפשרי במסגרת טיפולית משמעותית בכלא, על מנת שיעשה כל אשר ניתן כדי להפחית את מסוכנותו".

3

7.        בנסיבות העניין אנו מורים אפוא על דחיית הערעור שהוגש בע"פ 4571/18 בהסכמתו של המערער, וכן על קבלה חלקית של ערעור המדינה בע"פ 4553/18 כך שעונש המאסר בפועל של המערער יוארך בשנה נוספת. שאר מרכיבי העונש יישארו בעינם.

8.        אנו מייחסים משמעות לקבלת האחריות הנוספת מצד המערער בשלב זה, וכן חשיבות עליונה – כפי שציינו והסכימו שני הצדדים – לכך שיתחיל בטיפול בין כותלי הכלא מהר ככל האפשר. איננו נותנים בעניין זה הוראות קונקרטיות, ואף אין באפשרותנו להורות על המקום המתאים לכך, אך חזקה על שירות בתי הסוהר שיפעל לקידום הנושא בהקדם האפשרי, על יסוד שיתוף פעולה מצד המערער. הדבר חשוב למערער עצמו, כמו גם לחברה כולה, בשים לב לרמת המסוכנות המיוחסת לו. בהמשך לכך, נבקש כי שירות בתי הסוהר יגיש עדכון לבית המשפט לא יאוחר מיום 15.11.2018 באשר לשילובו של המערער בהליך הטיפולי.

9.        סוף דבר: הערעור בע"פ 4553/18 מתקבל והערעור בע"פ 4571/18 נדחה, כמפורט בפסקה 7 לעיל.

           ניתן היום, ‏כ"ה בתשרי התשע"ט (‏4.10.2018).

_________________________

  18045530_A10.doc  עכ