1

1.        שני המערערים שבפנינו הורשעו בעבירות שעניינן סמים מסוכנים.

           המערער 1 הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, לפי סעיפים 7+6(ג) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 להלן: הפקודה); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודה וייבוא, ייצוא וסחר והספקה, לפי סעיפים 19+13א לפקודה.

2

           המערער 2 הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודה והשמדת ראיה, לפי סעיף 242 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.        בתמצית שבתמצית, המערער 1 שכר שתי דירות בהן גידל קנאביס. בשתי הדירות נתפס קנאביס במשקל כולל 3.570 ק"ג. בנוסף החזיק המערער 1 ב- 8,500 טבליות MDMA וכן 800 גרם של חומר זה. מתוך כמות זו סיפק המערער 1 למערער 2 4,500 טבליות (זה מספר הטבליות שנתפסו בחזקתו של המערער 2, לאחר שהחל להשמיד כמות בלתי ידועה של טבליות על ידי זריקתן לאסלה, כאשר הגיעו השוטרים לעצרו).

3.        בגין כך השית בית המשפט קמא על המערער 1, בין היתר, 6 שנות מאסר בפועל ועל המערער 2, בין היתר, 3 שנות מאסר בפועל.

4.        על חומרת העונש נסבים הערעורים שבפנינו. המערערים טענו כי העונש שהושת עליהם חמור יתר על המידה וחורג מרף הענישה הנוהג.

5.        נקדים ונזכיר את נקודת המוצא לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש, אלא במקרים חריגים של סטיה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת. מנקודת מוצא זו נבחן את המקרה שלפנינו.

6.        למערער 1, שעלה לארץ בשנת 2001, עבר פלילי בתחום הסמים וכבר ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל של 36 ו- 22 חודשים בשל עבירות סמים. גם למערער 2 עבר פלילי של ממש, עוד מקטינותו, ואף הוא ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל של 5 שנים ו- 15 חודשים (מבלי שנעלמה מעינינו העובדה שהעבירה האחרונה נעברה בשנת 2001).

           לכך יש להוסיף את הכמות הנכבדה של הסמים שנתפסו ברשות המערערים.

3

7.        על רקע כל אלה וחרף תפקודם החיובי של המערערים בין כתלי הכלא - ואין לנו אלא לקוות כי יתמידו בכך – איננו מוצאים להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא והערעור נדחים בזה.

           ניתן היום, ‏כ"ד באדר התשע"ח (‏11.3.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17045420_E02.doc  סח+מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,