1

           המערערים הגישו ביום 23.6.2021 את הודעת הערעור שבכותרת עלפסקדינושלביתהמשפטהמחוזיבחיפה מיום 9.5.2021בתפ"ח14013-07-19 (להלן: פסק הדין) במסגרתו הורשעו בעבירות מין והוטלועליהםעונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ותשלוםפיצוילטובת המתלונן. בגדרי הודעת הערעור, עתרו המערערים להארכת מועד של 90 יום להגשת נימוקי הערעור, ובהחלטתו של כב' הרשם ר' גולדשטייןמיום 8.7.2021 נקבע כי נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 14.9.2021.

2

           ביום 5.9.2021 הגישו המערערים בקשה נוספת להארכתהמועדלהגשתנימוקיערעור, היא הבקשה שלפניי. המשיבה לא התנגדה למתן הארכת מועד להגשת נימוקי ערעור המופנים נגד משך המאסר, אולם התנגדה להארכת המועד להגשת נימוקי ערעור המופנים נגד רכיב הפיצוי, זאת משום שנפגע העבירה לא צורף על ידי המערערים כצד להליך ובהפניה להחלטה שניתנה בע"פ 7901/13 סלוטה נ' מדינת ישראל(21.5.2014) (להלן: עניין סלוטה). בהחלטתי מיום 12.9.2021 אפשרתי למערערים להגיש תגובה לתשובה מטעם המשיבה. בתגובה מטעם המערער 1 מיום 13.9.2021, נטען כי בכוונת המערער 1 להעלות בגדרי נימוקי הערעור גם טענות נגד רכיב הפיצוי בגזר הדין. נוכח האמור, בהחלטתי מיום 19.9.2021 אפשרתי לנפגע העבירה להשיב לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי הערעור. בתשובה מיום 6.10.2021, שהוגשה על-ידי המשיבה, נמסר כי נפגע העבירה מתנגד להארכת המועד המבוקשת.

           בפתח הדברים אציין כי עיון בתיק מעלה שמלכתחילה הערעור הוגש ללא שנפגע העבירה צורף לו כמשיב. לפיכך, ובשים לב לבקשת המערער 1 להעלות טענות גם נגד רכיב הפיצוי בפסק הדין, יש לראות בבקשה להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור כבקשה לתיקון הודעת הערעור והוספת נפגע העבירה כמשיב לערעור או לחילופין כבקשה להארכת מועד להגשת הערעור ככל שהוא מופנה נגד נפגע העבירה.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה ראיתי להיעתר לבקשה ולאפשר למערערים להגיש את נימוקי הערעור עד ליום 31.10.2021, כמבוקש. כן ראיתי לאפשר למערער 1 לתקן את הודעת הערעור על דרך של הוספת נפגע העבירה.

           אכן, על המערער 1 היה לצרף את נפגע העבירה כמשיב להודעת הערעור המקורית, ואין מדובר בפגם שולי בהודעת הערעור.

3

           חרף האמור, ומבלי שאני מקלה ראש בהשלכות של הבקשה על נפגע העבירה, ישנם מספר שיקולים המצדיקים את קבלתה. בעיקר, יש לתת משקל ניכר לכך שבד בבד עם הגשת הודעת הערעור שבכותרת, ביום 23.6.2021, הגיש המערער 1 בקשה לעיכוב הביצוע של רכיב הפיצוי הכספי (בקשה זו נדחתה בהחלטתו של כב' השופט נ' הנדלמיום 30.6.2021). כך שכבר עם הגשת הודעת הערעור, המערער 1 הבהיר כי הוא אינו משלים עם רכיב הפיצוי הכספי בפסק הדין (ובכך שונה ענייננו מעניין סלוטההנ"ל). יצוין כי כוונתו של המערער 1 לערער על גובה הפיצוי שנקבע צוינה מפורשות אף בתגובה שהוגשה מטעמו להתנגדות המדינה לבקשה לעיכוב ביצוע ביום 29.6.2021, לה צורף אף נפגע העבירה כמשיב. בכך יש כדי למזער את אינטרס הציפייה של נפגע העבירה לסופיות פסק הדין. בנוסף, יש לתת משקל בענייננו לשלב הדיוני בו מצוי ההליך (טרם הגשת נימוקי ערעור ועיקרי טיעון וטרם קיומו של דיון בפני הרכב שופטים), לגישה המקלה יחסית הנוהגת ביחס לצירוף נפגעי העבירה להליך ערעורי תלוי ועומד אשר טרם נדון, ולעובדה שעסקינן בערעור בזכות ולא בבקשת רשות ערעור ובכגון דא יש ליתןמשקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות (ראו והשוו: ע"פ 4209/14 קרןנ' מדינתישראל(10.3.2015); ע"פ 3328/14 סמראבוחאמדנ' מדינתישראל (22.12.2015)); ע"פ 2362/16 קרני נ' מדינת ישראל(21.7.2016)).

           מכל הטעמים האמורים לעיל ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, אני סבורה כי אין לחסום את דרכו של המערער 1 מהעלאת מלוא הטענות נגד פסק הדין.

           הבקשה מתקבלת אפוא. ניתנת למערערים הארכת מועד להגשת נימוקי הערעור עד ליום 31.10.2021. המערער 1 יגיש עד ליום 31.10.2021 דף פתיחה מתוקן להודעת הערעור, ובתוך אותו מועד ימציא עותק של הודעת הערעור ושל נימוקי הערעור לנפגע העבירה.

           ניתנה היום, ‏י"ג בחשון התשפ"ב (‏19.10.2021).

4

_________________________

21044330_D08.docx  מש

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,